עד לפני כשבעים שנים, השתלות איברים מאדם אחד (או מקור אחר) באדם אחר היו נראות כמו מדע בדיוני לכל דבר ועניין. בשנים שעברו מאז, הפך התחום למציאות שהולכת ונרקמת מול עינינו – מניסיונות ראשונים ומסובכים, ועד סטנדרט רפואי שמתקיים בכמעט כל בית חולים מודרני. ננסה להבין קצת מה ההיסטוריה של השתלות איברים, אילו איברים אפשר להשתיל, ואיפה עומד התחום במדינת ישראל.
מהתחלה להשתלה
קשה לומר מתי בני האדם התחילו לחלום בפעם הראשונה על השתלה של איבר בריא באדם חולה בכדי לרפא את המחלה שלו. מהרגע שבו התחלנו להבין ולהתמודד עם מחלות כמו כשל כלייתי, אי ספיקת כבד או אי ספיקת לב, ככל הנראה התחלנו גם לחשוב על האפשרות של השתלת איבר בריא שיתפקד כמו אצל אדם בריא – אך עברו לא מעט שנים לפני שהטכנולוגיה והמדע אפשרו את החלום הזה. ההשתלות הראשונות שנוסו באופן פורמלי על ידי רופאים התקיימו כבר באמצע המאה ה-19, עם השתלת עור עצמית מוצלחת במטופל שפניו הושחתו בשל מחלת העגבת. ההשתלה המוצלחת הראשונה של איבר פנימי, שזיכתה את המבצע שלה בפרס נובל לרפואה, התבצעה ב-1954 בעיר בוסטון בארה”ב ע”י ד”ר ג’וזף מורי, שהצליח להשתיל באדם עם כשל כלייתי כליה מאחיו התאום. תוך זמן קצר הושתלו בהצלחה גם כבדים וקרניות, וב-70 השנים שעברו מאז הפכו ההשתלות לפרוצדורה רפואית יותר ויותר שכיחה. כיום, מתבצעים אלפי ניתוחי השתלה במאות מרכזים רפואיים ברחבי העולם, של יותר איברים ורקמות ממה שאתם מסוגלים לדמיין.
אילו איברים ניתן להשתיל?
סביר להניח שרובכם שמעתם על איברים כמו כליה, כבד או מח עצם, שיכולים להיתרם לא רק מאדם מת אלא גם מתורמים חיים שמחליטים לנסות ולהציל חיים. אלה אמנם איברים ורקמות שמאוד שכיח לראות ברשימות ההשתלות, אך כיום הרשימה ארוכה הרבה יותר. קרניות העיניים, למשל, נמצאות גבוה בראש רשימת האיברים המושתלים ביותר, וקצירה של קרניות והשתלתן במטופלים מחזירה לאלפי אנשים את מאור עיניהם מדי שנה. השתלות לב, שנחשבות מסובכות ומורכבות מאוד גם היום, מתבצעות באופן שגרתי במרכזים רפואיים מובילים, והשנה אפילו הושתל לראשונה באדם לב של חזיר שעבר הנדוס גנטי, והמטופל שרד עם הלב הזה כחודשיים נוספים לפני שנפטר. עוד איברים שכבר הצלחנו להשתיל בהצלחה הם ידיים, רגליים, פנים, מערכת עיכול, ריאות, מסתמי לב, כלי דם ואפילו איברי רבייה ומין.
מה העתיד צופן לנו?
העתיד של תחום השתלות האיברים הוא נושא מעניין מאוד לדיון. אפשרויות רבות נחקרות כיום במטרה להגיע לפריצת הדרך המדעית הבאה בתחום. דוגמה אחת היא גידול איברים בתנאי מעבדה בהתבסס על תאים בריאים שנלקחים מהרקמות של המטופל עצמו, כך שניתן יהיה בבוא העת להשתיל לאנשים איברים בריאים עם התאמה גנטית מלאה לעצמם. עוד דוגמה היא הדפסה של איברים להשתלה, ודוגמה שלישית שכבר נוסתה בהצלחה היא הנדוס גנטי של איברי בעלי חיים להשתלה אנושית. כל פיתוח כזה יאריך את החיים שלנו ויאפשר לנו לטפל במצבים בהם לא יכולנו לטפל בעבר – וזה לא עניין של מה בכך.
איפה התחום עומד בישראל?
ישראל היא מדינה מתקדמת מאוד בכל הנוגע להשתלות איברים. ניתוחי השתלה מתרחשים פה באופן שכיח יותר מרוב העולם המערבי (כ-250 ניתוחים בשנה), ואחוז התרומות האלטרואיסטיות (תרומות של רקמה בריאה מאדם חי) הוא מהגבוהים ביותר בעולם כולו. בנוסף, תחום ההשתלות מעוגן בחקיקה, וישנם מגוון ארגונים ועמותות שפועלים בתחום כבר לא מעט שנים. למרות האמור, בישראל עדיין יש מעל ל-1,000 אנשים הממתינים להשתלת איבר, ומאות אנשים מצטרפים לרשימה הזאת מדי שנה. עם זאת, התפתחות התחום מבחינה מדעית ומבחינה הסברתית ותודעתית, משאירה הרבה מאוד מקום לאופטימיות עבור הממתינים, המושתלים והתורמים גם יחד.