מאת: עדן אסולין (סטודנטית)
עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בעשורים האחרונים, אנשים רבים מוצאים מענה חברתי ברשתות החברתיות באינטרנט.
חלקם אף מעדיפים להישאר מאחורי המסך ולהציף את דעותיהם וטענותיהם, מאשר להיפגש עם חבריהם פנים אל פנים.
בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים ובני נוער צוברים כוח וביטחון מהיותם מוסתרים על ידי מסך ועלומי שם.
איך הרשנו לעצמנו להחליף את קול הדיבור שלנו באותיות מרצדות על פני מסך? האין סכנה בכך שהרשתות החברתיות הופכות מפגשים אנושיים חיים לנדירים יותר?
לדעתי יש סכנה רבה בתהליך ההישאבות שלנו לתקשורת בדרכים טכנולוגיות ובוויתור על מפגש ישיר עם האדם שמולנו.
ראשית, האדם הוא יצור חברתי במקורו, “לא טוב היות האדם לבדו”, עוד מימי ראשית בריאתנו הוגדרנו בתור יצורים חברתיים.
הבדידות מזיקה לנפש, מחקרים מראים כי בדידות חברתית היא גורם התורם לתמותה, והיא מזיקה לבריאותנו לא פחות מעישון.
המציאות של “חברות מדומה”, שהטכנולוגיה יוצרת עבורנו, לא נותנת מענה לבדידות של אדם ויותר מכך, היא גורמת לו להתכחש לבדידותו ובכך להחמיר את מצבו.
בבריטניה אף מונתה שרה לענייני בדידות על מנת לנסות להתגבר על התופעה הרחבה שמתפשטת בקרבנו.
שנית, המפגש פנים אל פנים גורם לאנשים לרסן את עצמם, הם לא יגידו בקלות את כל מה שהם חושבים או רוצים לומר. כך לפחות היה בעבר.
כיום המסך מעניק לאנשים אומץ לכתוב את דעתם בלי לחשוב, או אפילו לדעת, מי נמצא מהעבר השני של המסך.
בהיותנו שקועים ברשתות חברתיות אנו משחיתים את מידת הרגישות שלנו, את ערך הכבוד לזולת. מה שמביא לכך שגם בהזדמנות נדירה של מפגש חברתי ממשי, אנשים מדברים בחוסר כבוד ובזלזול בשל הביטחון שהם רכשו מהמסך.
מנגד, אין להתכחש לתרומה של הרשתות החברתיות בעשיית החסד המרובה.
קל יותר לבקש עזרה מאחורי מסך מאשר במפגש ישיר ובנוסף בקשת העזרה מופצת במהירות לאנשים רבים וכך גם המענה ממהר להגיע.
לסיכום, אני חושבת כי הסכנות והחסרונות, האורבים בכל פינה, ברשתות החברתיות, גוברים על היתרונות והרווח שהן מעניקות לנו.
נתקלנו כבר במקרים בהם בני נוער מבקשים לשים קץ לחייהם עקב שיחות ברשתות חברתיות ויש למגר את התופעה הזו ולהגן על כל ילד מישראל.
בנוסף, אסור לנו להתעלם מהבידוד החברתי המוגבר שיצרה הקורונה, הרשתות החברתיות בתקופה זו החליפו את הקשרים האנושיים.
יותר מכך, אנשים רבים אף רכשו חברים חדשים בתקופה זו דרך הרשתות החברתיות ומעדיפים את החברות הוירטואלית על פני קשרים ישירים.
בקרוב חברו הטוב של האדם יהיה הרובוט, האם זו המציאות שאנו מייחלים לה?