קרן זווית. המהווה היא מעין פינה נדחת, אתר מרוחק שאינו נגיש ושאליו נדחקים?
או השמא מסוגלת קרן זו לגשר בינות הפערים החוצצים בנפש השסועה ולאחות את הסדקים הבוקעים בה והיא מתלבטת וחצויה?
קרו זוית מחברת בין שני הכתלים והמה יעמדו יציבים ואיתן כשהיא מדוייקת ואין בה מהסטיה.
קרן זווית היא עצם שאין לה כל מימד ומציאות אך העוצמה שבה חולשת על כל הכוחות הנאזרים חיל בעולם.
להיות גוף עניו ובטל ומנוטרל מכל סממן של איגו, זוהי מיומנות עולמית ונדירה המאפשרת לאחד להשתחל לסבך ולפורר אותו ולהביא לו דרור ופדות.
כי האיגו דוחה וחוצץ! מבתר! מפריד ושוסע וגורם לשסעים להיבקע בנפש היות והדמות הגאה והמתרברבת מבקשת את הבמה ואת כל החלל לעצמה ועורגת לכתר של מלכות ומבקשת לבטל כל מניע המונע ממנה להיות הבלעדית והמוחלטת ולכן היא מכה באור ובטוה ומרסקת מבית ומחוץ.
אך כתר “הקרניים” הרמות ואלומות “הקרן” הזורות זריחה של אהבה לקול תקיעת “הקרן” המבשר את אות החופש והשחרור נעוצים דווקא בקרן הזווית הצנועה.
ותנועת הבלאט החשאית היא העוצמתית ביותר, היות והיא ממשיכה לתוכה חוסן אלוקי ומקודש והוא אינסופי ממעל כי כל מימד הוא חוצץ והוא מוגבל ומגביל ואינו יכול להכיל את האינסוף, כמו אותה כוסית מלאה יין שאין בה עוד חלל להכיל.
וודווקא תנועה של אין בטלה היא מעין גליון נקי שעליו אפשר לשרטט ולסמן יתר מאשר גליון שכבר עלה עליו הכתב.
העוצמה להכיל ולהיות סובלני ומאופק אף בהתנגשות עם ממדים מעניקה מסוגלות להיות אישיות החשה ומבינה ויודעת את לב הזולת וכוונותיו ושאיפותיו וחלומותיו והיא המגשרת בין הפערים האדירים בנפש.
זוהי עוצמה הנמשכת בערב שבת בין השמשות של בריאת העולם והיא המחברת בין הקודש והחול ובין היום ובין הלילה – בין האור והאהבה והחושך והלילה של תכונת היראה ואז שוכחים החבטות והייסורים החולפים על הנפש השסועה המתלבטת כ”כ ועתה היא מתעצמת ונעשית סובלנית ובוגרת מוצאת מנוח ושלווה!
נקודה זו של ערב שבת בין השמשות כוללת בקרבה את זרועות הקודש והחול והיום והלילה וממנה נמשכו ונוצרו עשרת העצמים העצומים שנועדו לחבר ולמזג בין המניעים המהופכים שבעולם כדשי להעניק לעולמו של הקב”ה שידרוג והתעצמות, כדי לממש את היעד של “אשר ברא לעשות” לתקן ולשכלל ולקדם ע”י עבודת האדם.
הבאר נבראה בימי בראשית אך פי הבאר נבראה בערב שבת בין השמשות והיא מהווה מעין קרן זווית עבור בני זוג הנפגשים כמו רבקה ויצחק ורחל ויעקב וצפורה ומשה, כדי שתשרה האהבה והאחווה ביניהם לנצח..
מבעד לפתח זה עולים המים הנמשכים מהאוקינוס, זוהי הנשמה המאירה והחול הזה שממנו נברא גוף האדם, מנקז את הזוהמה מהאדם ומטהר אותו.
והבאר הזו מהווה סמל של חרישה חפירה בנבכי הנפש המיישרת את גבעות הגאות והרהב.
ובקרני האיל הוא נאחז בסבך והאיל הזה לא נברא בששת ימי בראשית כשהפרסות קודמות לאיל, אך היה זה איל מקורי שנברא בערב שבת בין השמשות כשקרניו קודמות ליצירת הפרסות היות ומשמעות החיים המגמה האלוקית פה, היא אופן של חיים כשהפרסות והפרסים הם שוליים אך הקרן והיעד נוצרו ראשונים.
קרנות המזבח הן בית האחיזה להימלט אליהם להינצל מטרף.
והפניה הנרחבת ביותר ימינה או שמאלה בצעדי האדם ובתנועת הרכב, יוצאת דווקא מאותה קרן זווית נסתרת ונעלמת ומשם מסובב המחוג לתנועה המתקדמת ברכב ובהתפתחותה של הנפש שתהא מעוצבת ובריאה ממוזגת ושקולה. שמחה.
כי הצניעות והענווה הם כלי מכיל ניגודים מבלי לאבד עשתונות ושליטה ויש בה הערכה והוקרה והתחשבות והשפעה, אך הצניעות גם מהווה מעין קשת וחרב, כלי לוחמה.
החרב פוגעת מקרוב בסמל של חרישת המחדלים הבולטים וגלויים.
הקשת הנמתחת יורה את החץ למרחקים, לנבכי הנפש וחעלומותיה ולכאן נדחקים נסתרים הסיגים של הנפש… למרחק הזה בעומקים, והיא מכוונת ויורה את החץ ואת המרחק הזה והטווח הענק היא משיגה וכובשת היות ונקודת מוצאה מגיעה לה מקרן זווית. שבת שלום.
עפ”י ספר אור התורה לצמח צדק בראשית א’ פרשת וירא עמ’ 200