מה צריך לקרות כדי שיותר ישראלים ינועו כאן במכונית חשמלית, ישלמו עליה פחות כסף וישמרו טוב יותר על כדור הארץ שלנו – ואיך כל זה קשור לאנרגיות מתחדשות? כל התשובות במדריך הבא שלפניכם
יוני אביב
בהנחה ולא העברתם את השנתיים האחרונות במקום נידח ונטול עדכונים מהעולם החיצון, ודאי נתקלתם בלא מעט חדשות על כך שכבישי ישראל מתמלאים להם בקצב מסחרר במכוניות חשמליות לחלוטין. די למשל בלהסתכל על כמות ההזמנות של כמעט 2,500 רכבים מדגם הגיאומטרי C של היצרנית הסינית ג’ילי – אשר רק בחודש נובמבר האחרון הושק בישראל, כדי להבין עד כמה העם הנוהג בציון מוכן לזנוח את משאבת הדלק לטובת השקע החשמלי. כיוצא בזה, גם הביקוש להקמתן של עמדות טעינה הוסיף לעלות ואם גם אתם לא הצלחתם להתעלם מאלו הפרטיות או הציבוריות שהותקנו כמעט בכל פינה ברחבי הארץ לצד כבישים בין עירוניים, בתחנות דלק – דעו כי היד עוד נטויה.
בהתחשב בכך שהמגמה החשמלית הזו רק צפויה להמשיך ולהתעצם, ברור מאוד שישראל כולה חייבת לפנות משאבים, תקציבים ותשומות לטובת העניין, ולפעול ככל הניתן למען יישום הפתרון שכבר עובד מעולה במדינות מתקדמות רבות בעולם: אנרגיות מתחדשות לייצור חשמל.
מהו תפקידן של אנרגיות אלו בייצור חשמל, כיצד הן צפויות לסייע בפיתוח תשתיות טעינה איכותיות לרכבים חשמליים בעתיד הקרוב והרחוק וגם – אילו אתגרים עומדים בפנינו עם המעבר אליהן? הנה כל מה שכדאי לדעת בעניין.
היתרונות שבמעבר לאנרגיות מתחדשות
עוד לפני שנסביר למה בדיוק אנחנו מתכוונים כשאנו מדברים על אנרגיות מתחדשות, חשוב לומר כי מעבר לעובדה שעולם הרכב כולו פונה לכיוון החשמלי, להיפרדות מאנרגיה מבוססת דלקים יש כמובן יתרונות רבים אחרים. בתור התחלה, צריך לזכור שמלאי הנפט העולמי אינו כזה המחדש את עצמו או במילים אחרות, הוא עלול להיגמר בשלב כזה או אחר כך שהסתמכות בלעדית עליו, יכולה לעלות לכולנו ביוקר.
פרט לכך, ממילא מדובר במקור אנרגיה מזהם במיוחד, אשר גורם מדי יום לנזק רב בכדור הארץ. אם כלל הרכבים העולים על כבישי הארץ – או לפחות מרביתם, ינועו על-ידי מנוע חשמלי בלבד, הרי שכולנו ניהנה מאוויר נקי יותר, ננתק את הקשר עם מחירון חביות הנפט העולמי ובהמשך, גם ניצור תחרות בריאה ומשתלמת לצרכנים בין ספקיות החשמל השונות. למעשה, מדינות רבות בעולם כבר הציבו יעדים אגרסיביים במיוחד לשם השגת היעד של ייבוא מכוניות חשמליות לגמרי לכבישי ארצן, עד כדי כך שבחלק ממדינות אירופה, כבר לא יהיה באפשרותכם לנהוג במכונית המונעת בנזין או דיזל תוך שלוש שנים מהיום.
אז מהן אנרגיות מתחדשות ומה דרוש לכך?
כשמדברים על אנרגיה מתחדשת, הכוונה היא לכזו סולארית המופקת בעיקר מרוח ושמש. למעט כמה שבועות בשנה, ישראל היא בהחלט מדינה שמשית וכיאה לכזו השוכנת ליד הים התיכון, גם רוח יש כאן לא מעט. אלא שכדי לרתום את המשאבים הללו לטובתנו, צריכים להתרחש מספר תהליכים כמו למשל, הקמה מאסיבית ומהירה של חוות סולאריות בכל רחבי המדינה. אמנם אין מדובר במשימה בלתי אפשרית כשלוקחים בחשבון את גודל השטח הלא אורבני מדן ועד אילת אך מאידך, אנרגיה סולארית אינה רלוונטית כמובן בשעות הלילה וגם החורף הישראלי מאופיין בלא מעט ימים מעוננים – כך שזהו לא פתרון מושלם.
האתגרים העיקריים של מעבר לאנרגיות מתחדשות
אז למרות ההתקדמות הלא קטנה שעשתה המדינה בתחום בשנים האחרונות, בהשוואה לעולם המפותח, היא עודנה נמצאת הרחק מאחור. נכון להיום, רק 10% מייצור החשמל מגיע משימוש באנרגיה מתחדשת ולא מזמן, אף נקבע יעד של 30% לשימוש בהן עד לשנת 2030. אז כן, מדובר בהתקדמות מבורכת, אבל ועידות האקלים האחרונה בגלזגו הוכיחה כי רוב מדינות העולם נראות מחויבות יותר מישראל להשגת היעדים של שימוש באנרגיה מתחדשת.
בנוסף, גם אם אכן תוקמנה התשתיות הנדרשות להפקת חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים, חשוב לזכור שהטפטוף המוטורי בכל הנוגע לרכבים חשמליים במהלך השנתיים האחרונות, רק צפוי להתגבר לכדי מבול של ממש. כלומר, במקביל להקמת תחנות כוח לייצור חשמל, גם הדרישה עצמה תעלה עם הזמן. מצד שני, יתכן ודווקא מכיוון זה תגיע הדחיפה המיוחלת שלה זקוק ענף האנרגיה בישראל. כל עוד מושגים כמו “אנרגיה מתחדשת” או “אנרגיה ירוקה” יוסיפו להישמע לרבים מאיתנו כמו כאלו שרק מדענים מכירים, לא צפוי לחץ ציבורי גדול מדי כדי לזרז את המעבר המיוחל. אך אם לחלופין חלקנו יחליף גם את הרכב הישן שלו בכזה חשמלי לגמרי ועקב כך, יעלו הביקוש והדרישה לחשמל – כנראה שמדינת ישראל תגביר את הקצב במעבר לשם, ותצמצם את הפער ביחס לעולם המפותח. כי בסופו של דבר, את המהפכה החשמלית הזאת אי אפשר – ואף לא כדאי – לעצור.