בשורה משמחת בעולם התעסוקה – לאחר מבצע חיסוני הקורונה בתחילת השנה חלה עליה מהירה במספר המועסקים בישראל כולל מבוגרים מעל גיל 55
מגפת הקורונה שיצרה משבר בריאותי עולמי בלתי נתפס בממדיו, הובילה בנוסף למשבר כלכלי עצום וגלובלי.
בישראל כמו ביתר מדינות העולם, הסגרים הממושכים וההגבלות על המשק בשנת 2020 שכללו סגירת עסקים, השבתת פעילות חברות, צמצום כוח העבודה בארגונים, הוצאת עובדים לחל”ת ופיטורים המוניים, יצרו משבר תעסוקתי רחב היקף.
מהר מאוד באותה השנה, עלתה במידה ניכרת כמות המובטלים ומחפשי העבודה, ומנגד גבר החוסר במספר המשרות הפנויות.
בשנת 2021 אנו זוכים לבשורה חיובית מרגשת. מחקר חדש שפורסם על ידי בנק ישראל ב- 3 באוקטובר 2021 בנושא התעסוקה בסביבות גיל הפרישה במהלך משבר הקורונה ועד תום הרבעון השני של השנה הנוכחית, הראה עליה ניכרת במספר המועסקים (בקרב האוכלוסייה הלא חרדית) לאחר מבצע חיסוני הקורונה ברבעון הראשון של השנה.
את המחקר ערכו אדית זנד, תמר רמות-ניסקה ועדי גלמן מחטיבת המחקר, תוך סקירת התפתחות שיעורי התעסוקה על פי חתכים של גיל, מין, השכלה, משלח יד וענף כלכלי עקב משבר הקורונה, במהלכו ובחודשים מרץ עד יוני 2021, לאחר מבצע החיסונים.
על פי המחקר, שיעור התעסוקה חזר כמעט לרמה שלפני משבר הקורונה בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית שמעל גיל 35, כולל ברוב קבוצות הגיל המבוגרות (בני 55+).
הסיבות להתאוששות המשמעותית במצב התעסוקה
על אף החשש מהשלכות ארוכות טווח של משבר הקורונה על עולם התעסוקה ותעסוקת מבוגרים בפרט, ניכר כי המשק ומצב התעסוקה בישראל מתאוששים בקצב יציב.
מספר גורמים, על פי המחקר, תרמו להתאוששות מצב התעסוקה בישראל: מבצע חיסוני הקורונה שנעשה ברבעון הראשון של השנה (2021), והסדרי החל”ת אשר שימרו את הקשר בין עובדים למעסיקים ויצרו בכך המשכיות בעבודה.
השפעת פערי הגיל על פוטנציאל החזרה לעבודה
קיימים פערים בשיעורי התעסוקה לפי גיל המועסקים. ככל ששכבת הגיל גבוהה יותר, כך שיעורי התעסוקה נמוכים יותר.
בנוסף, קיים פער בולט בשיעורי התעסוקה של גברים ונשים בין הגילאים שלפני גיל הזכאות לקצבת זיקנה (67 ו-62, בהתאמה) לגילאים שלאחר מכן. לקראת סוף התקופה הנסקרת (חודשים מאי-יוני 2021) נותרו עדיין פערים ניכרים בשיעורי התעסוקה של נשים בגילאי 71–67 וגברים בגילאי 71–62, בפרט לרעתם של בעלי השכלה נמוכה.
שיעורי התעסוקה של יהודים לא חרדים לפי המגדר והגיל, ינואר 2019 עד יוני 2021: נשים. מתוך מחקר בנק ישראל
שיעורי התעסוקה של יהודים לא חרדים לפי המגדר והגיל, ינואר 2019 עד יוני 2021: גברים. מתוך מחקר בנק ישראל
השפעת הסיכון הבריאותי על מספר החוזרים לעבודה
למרות שמשבר הקורונה פגע בשיעורי התעסוקה של כל קבוצות הגיל, על פי הניתוח שערך בנק ישראל ישנה פגיעה חמורה במיוחד בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה שמעל גיל 67 (בני ובנות 71–67) אשר הסיכון הבריאותי הנשקף להם גדול יותר.
תקופות הסגרים, בעיקר בחודשים מרץ-אפריל 2020, התאפיינו בירידות חדות של שיעורי התעסוקה ובתקופות שבין הסגרים, בעיקר בפרט בחודשים יולי-אוגוסט 2020, התעסוקה התאוששה בכל קבוצות הגיל וכמעט התקרבה לרמתה הממוצעת בשנת 2019.
לדברי אורי מוזס, פסיכולוג תעסוקתי עצמאי, ישנם גורמים נוספים שעשויים להשפיע על ההתאוששות בקרב המועסקים בשנה האחרונה. “גורם נוסף לעליית מספר המועסקים הוא, לדעתי, התהליך שעברו עובדים בזמן פסק הזמן שנכפה עליהם בתקופת הסגר והמגבלות” הוא אומר, “לרבים, פסק הזמן אפשר התבוננות פנימה וגיבוש פנימי חדש של רצונות וצרכים. חלק מהם פנו גם לייעוץ תעסוקתי. ייתכן שהיציאה לכיוון חדש היא חלק מהמגמה של העלייה במספר המועסקים”.
כיצד החל”ת שימרה את הקשר בין העובדים למעסיקים?
“הקשר בין מעסיקים לעובדים בזמן החל”ת הושפע באופן טבעי ממצבו של המעסיק בזמן המשבר ותמונת המצב העסקית שהוא ראה בטווח הקצר והבינוני. היו מעסיקים שלא שמרו על קשר. אלו ששמרו על קשר היו מעוניינים לשמר את העובד שלהם. מלבד זה, יש נסיבות של קשר אנושי קרוב בין מעסיק לעובד שיצר אצל שניהם צורך בשמירת הקשר”.
מדוע לדעתך ההתאוששות לא פסחה על אוכלוסיית המבוגרים – בני 55 ומעלה אשר לרוב מתקשים יותר במציאת מקומות עבודה?
“אני לא כלכלן, אבל אני מעריך שהעלייה בביקוש לעובדים עם ההתאוששות של המשק לא פסחה גם על המבוגרים יותר. למרות שלמבוגרים אכן קשה יותר למצוא עבודה.
“צריך לזכור שהיציאה הכפויה ממעגל העבודה בזמן משבר הקורונה אצל עובדים סביב גיל 55 פגשה אותם הרבה לפני גיל הפרישה, וגם אצלם פסק הזמן שנוצר אפשר להם לעשות את ‘חשבון הנפש’, לגבש יעדים אישיים ולצאת לשוק העבודה עם זהות תעסוקתית יותר מגובשת. יתכן שהייתה לכך השפעה על ההצלחה שלהם לחזור למעגל העבודה”.