מהו הקשר בין החלום והמלחמה, מלח הים וההחלמה, מחול, מחילה וחולם?
מהן הקשר בין המונחים הנ”ל ובין תבלין המלח?
מאת: רבקה ערנטרוי
“חלום” ייחולנו הוא לרכוש את האהבה… את ה”מחילה” ולהתרומם לנקודת ה”חולם” במעלה האות ולהקנות לעצמינו עוצמה במשל של אבן “האחלמה” שהיא חותכת ומסתתת בגוש הנוקשה והעיקש המטרפד לנו את החיים..
זוהי המסוגלות “להילחם” במציאות מעורפלת ולוטה בדמיונות “החלום”, שלב של “החלמה” בו אין האדם עוד מתעתע בחלומותיו ולוחם כ”מלח הים” המכה בגלי הים המעלימים וסולל לספינתו את הנתיב המכוון והמקדם לנקודת היעד.
גם תבלין “המלח” כשהוא מכה בגלי המינרלים המעלימים על טעם המזון, הוא גורם לפליטתם ומתגלה אז הטעם הענוג הסמוי ואולם, עוצמת המלח מתבטאת אף בכך שהוא ממזג… מערבב את מרכיבי הטעם והוא מביא אותו להתגלותו באופנו המשובח ביותר
ממש כמו ש”מלח נים” מכה בגלים ומערב אותם… העליונים שוקעים אז ואילו והתחתונים מתעלים ומתרוממים ונעשית הרמוניה היוצרת מסלול, דרך של אור ואמת להתנהל בה במבוכות החיים ולהגיע אל “המחילה” – האהבה.
זוהי תנועת ה”מחול” כשהאחד מפנה לזולת את מקומו ונע אחורנית באקט של כבוד תחת החתירה לכבוש את הבמה בכיוון של בליטה וגאווה דוחה. ודווקא הרתיעה אחורנית היא זו המעוררת כמיהה וגעגועים וערגה… זוהי עצם האהבה… ה”מחילה”… התשוקה למשוך אותו אל לבו של האדם האוהב.
פנימיות התורה היא מעין תבלין המלח העצום הגורם לפליטתם מתוכינו של כל אותם הספיחים הנסרכים אלינו והיונקים מלשד עצמותינו את החיות בקו של צער וכאב ושנאה וקנאה וצרות עין וקפידת יתר ותנועה נערצת השוחרת כבוד ו רומסת ומרסקת… ההתנצחות על אלה בלוחמה של עוז ואומץ היא ראשיתה של בחינת “האחלמה” (חוסן) ו”החלמה”…
אך האור הזה שבסודות התורה גם מהווה בחינת המלח הממזג את הטעם ומביאו לסטאטוס משובח והעילית שלו בתנועה של “חולם” בתוך מערכת נשמותינו… את הריגושים והייחולים והתובנות והמשכל לאופי חיובי ביותר… בריא ומאוזן וחסון ויציב ומושך ואהוב הזוכה לסגולת “המחילה” של הסובבים אותו.
זוהי הסיבה שה’ ציווה בפרשתנו השבוע פרשת ויקרא “לא תשבית מלח ברית אלוקיך מעל מנחתך” (ויקרא ב’ י”ג)
ברית עולם היא ברית לנצח וכן כוחו של המלח לשמר מזון המתובל בו.
המלח מביא לפליטת דם הבהמה בו טבוע אופיה הגס.. הרעבתן והנלהט והרודף ומאיץ ואינו יודע קו של רזן עצמי וכבוד והערכה והדם הזה מעלים על הטוב הגנוז נקודת צפור הנפש הזכה והעדינה והטהורה במעמקים..
וכשהטוב מתמזג שלא תהיה הקצנה מופרזת בתכונות הנפש, אזי נוצרת ברית מלח ואהבה ושלימות והתנצחות על כל מניע ומעכב המבקש לקרב הלום ולחבל…
ומכאן מיתמרים אל נקודת החולם. זהו ייחולו של חלום.
את סודות התורה מבהירה תורת החסידות, בעיקר זו של מורשת חב”ד והיא זורה אור זורח על נתיבותינו שנתקדם במעלות החיים וניגע באהבה ובשמחה.
(עפ”י ספר לקוטי תורה לאדמו”ר הזקן פרשת ויקרא מאמר המתחיל “לא תשבית מלח…”)