מאת: אפרת מלוא (21, סטודנטית)
“הטוב ביותר הוא האויב של הטוב”
שמעתי את זה רבות בחיי. בדברים “הקטנים”, “הפשוטים”.
למתוח את החוט יותר זה נחמד, יכול להיות שהחוט יתארך. אך יש מצב שהחוט ימתח מדיי, והוא יקרע.
בחברה הדתית לאומית יש שאיפה לתבוע מהנוער להיות טוב בהכול – “הכי דתי”, “הכי חכם”, “הכי לעזור”, “הכי חברותי”. עם כל הטוב הזה, לפעמים זה לא מתאים לנער, זה יותר מדיי בשבילו. ישנם נערים שלא מתאים להם כל-כך עד הסוף.
במקרה כזה נוצרת בעיה, כאשר הנער “מחפף” קצת בדת לדוגמא, בקהילה סגורה, מהר מאוד הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ לחברה ולהרגיש שונה.
לעיתים בקהילה יתפסו אותו כשונה וזה יוצר תחושה לא נעימה אצל הנער, לכן הנער מתחיל לחפש חברה שכן תקבל אותו ומכאן, מתחיל מדרון חלקלק.
בסופו של דבר מתוך תהליך החיפוש, הוא מתחבר עם אנשים מפוקפקים, מתדרדר למעשים שליליים ומצטרף לקטגוריה של “נוער בסיכון”.
התדרדרות מהירה זו עלולה להתרחש גם לגבי נער שקשה לו המסגרתיות.
נער בעל אופי המצריך חופש יותר מהרגיל (חופש בחירה, חופש מחברה סגורה) לא יודע איך לאזן את זה.
הנער עלול להידרדר במהירת על אף שיש יתרונות רבים בקהילתיות המאופיינת בהדדיות, הרתמות לעזרה ועוד.
למרות כל הדברים הטובים שהקהילה הדתית הסגורה יכולה להקנות לנוער, לעיתים ברגע שמשהו לא מתאים לנער, בין אם זה הדת, או בית הספר, זה לא מגדל אותו ודווקא פועל עליו הפוך. כך, עם מעט שונות, הנער מהר מאוד נדחק החוצה ומדרדר לרחובות, לזולות, לסמים, אלכוהול ואלימות.
עבדתי בפנימייה, שברובה הבנות באו מבתים דתיים, טובים, אכפתיים.
למרות זאת, בעקבות מעט טעויות, הבנות יצאו מהמסגרות ולאחר שוטטות באו לפנימייה.
הבעיה הקשה היא שהן מתדרדרות לסיגריות, אלכוהול, מיניות גבוהה ועוד בצורה קיצונית בניגוד למה שהכירו ממשפחתן ובתיהן. לאחר תהליך ההתדרדרות, לחזור לשפיות זו עבודה קשה מאד המצריכה המון מאמץ, כוח רצון ואמונה של הנערה בעצמה.
גיל ההתבגרות בכלל מורכב לכל נער. הוא מכיל משבר זהות, בירור פנימי עמוק ומעלה שאלות כגון “מי אני?” “מה אני?” וכדו’. אצל הנוער הדתי המורכבות היא נוספת כיוון שמשבר גיל ההתבגרות משולב גם עם זהות דתית, שהיא חלק בלתי נפרד מהזהות האישית של הנער הדתי.
לשמחתי, בשנים האחרונות עלתה המודעות לנושא. ההורים, הוועדות ביישובים המורכבות מאנשי חינוך, אכפתיים המעוניינים להיטיב ולעזור, הגבירו את הפעילות עבור הנושא. הם משקיעים מחשבה רבה איך לעזור לנוער, להתמודד בצורה נכונה, למנוע הדרדרות ולהביע אהבה .
אחת הדוגמאות לכך הוא ארגון נק’ טובה הנמצא בחופי הכנרת בקיץ. כחלק מפעילות הארגון באים מבוגרים שעברו הכשרה לחופים על מנת לדאוג, להביע יחס, אהבה לנערים בחופים ולהיטיב בצורה נכונה מבפנים. המבוגרים בונים אוהל שבו אין להכניס שתייה, אלכוהול ופלאפונים ובמקום זה יש שם אוכל, שיח נעים ובעיקר אהבה .
בתקווה למציאות טובה יותר, ולחינוך רגיש יותר, כמו שכתוב בספר משלי: “חנוך לנער על פי דרכו”.
תאהבו , תקשיבו, ופשוט תהיו שם.