הרכב האוטונומי כבר כמעט כאן – זו רק שאלה של זמן. מה שהחל כרעיון הזוי בתחילת המאה הקודמת – הפך לחזון מגובש וממשי. מהדילמות המוסריות שיצוצו ועד הפקקים שייעלמו, האם אנחנו באמת מוכנים למהפכה העולמית שבדרך?
השעה היא שעת ערב מאוחרת בעיר טמפה שבארצות הברית. ברחובות נושבת בריזה אביבית נעימה. תושבי העיר המנומנמת במדינת אריזונה עושים את דרכם חזרה אל בתיהם. איליין הרצברג בת ה-49 מסיעה זוג אופניים על המדרכה, סוחבת הביתה את שקיות הקניות שלה. היא מסתכלת ימינה ושמאלה – ומתחילה לחצות את מעבר החצייה באחד הצמתים העמוסים בעיר.
איליין לא שמה לב בזמן למכונית הוולוו ששעטה לעברה. היא הבחינה ברכב החולף רגע אחד מאוחר מדי – ונהרגה במקום. לכאורה, זו הייתה רק תאונת דרכים טראגית נוספת – אחת מני רבות. אלא שהתאונה הזו ב-18 במרץ 2018 נרשמה בספרי ההיסטוריה. כשהמשטרה הגיעה למקום השוטרים הופתעו לגלות דבר מה יוצא דופן: איש לא נהג במכונית הוולוו היוקרתית.
התאונה הקטלנית בטמפה עוררה פחדים ישנים
במהרה פורסם כי מדובר בדגם ניסיוני של מכונית אוטונומית המסוגלת לנהוג בעצמה. בחברת אובר הסבירו כי הרכב היה חלק מניסוי מתמשך שהובילו. במכונית אומנם ישב נציג של החברה, רפאל וסקז, אך הוא לא היה מרוכז בנסיעה. בחקירה עלה כי וסקז היה עסוק בצפייה בתכנית הריאליטי המוזיקלית “The Voice”.
זו הייתה התאונה הקטלנית הראשונה בה היה מעורב רכב אוטונומי, והיא פתחה סאגה משפטית מתמשכת: נגד וסקז הוגש כתב אישום בעבירת הריגה, חברת אובר נאלצה להיפטר מחטיבת הרכבים האוטונומיים שלה – ויצרניות רכבים ברחבי העולם החליטו להפיק לקחים ולדחות את השקת הרכבים החדשניים שלהן.
התאונה הסבה נזק תדמיתי כבד למיזם הרכב האוטונומי. בכל זאת, מעטים מאמינים שהתאונה הקטלנית באריזונה תשים קץ למה שעשוי להיות המהפכה הטכנולוגית הגדולה הבאה. חזון הרכב החכם החל עוד בשנות ה-20 של המאה הקודמת: כבר אז חלמו על מכונית אוטונומית לגמרי שאינה זקוקה לנהג. הרכב העתידני הזה יהיה מסוגל להאיץ ולבלום בעצמו, לנווט ולעבור נתיבים. למעשה, ביכולתו יהיה לבצע כל פעולה שנהג אנושי מסוגל לעשות כיום.
מהפיתוחים הראשונים ביפן – למעבדות של גוגל
הניסויים הראשונים ברכב אוטונומי תפסו תאוצה כבר בשנות ה-70, במעבדה היפנית “טסוקובה”. שם הפעילו החוקרים רכב ניסיוני המונע באמצעות שתי מצלמות ומחשב אנלוגי. הניסוי הוכתר כהצלחה – אך כוח המחשוב שעמד אז לרשות המהנדסים היפנים לא אפשר להם להתקדם עם המיזם. רכב אוטונומי זקוק ל-“מוח” מתוחכם: מחשב עוצמתי שיחליף את הנהג.
כל זה השתנה בתחילת המילניום, בעקבות מהפכת האינטרנט והעלייה בכוח המחשוב העומד לרשות האדם הממוצע. לשם המחשה: מכשיר אייפון ממוצע מחזיק בכוח עיבוד גדול פי 120 מיליון מכל המחשבים שתכננו את הטיסה הראשונה לירח בשנת 1969. עם עוצמה חישובית כזאת – חזון הרכב האוטונומי הפך סוף סוף לאפשרי.
חברת גוגל הקימה בשנת 2009 חטיבת רכב אוטונומי, שמאז הפכה לחברה עצמאית בשם Waymo. טסלה, אובר, אפל ואאודי מיהרו להצטרף למירוץ ולפתח מיזמים משלהן. כיום מסתובבות על הכבישים בארצות הברית לא פחות מ-1,400 מכוניות אוטונומיות שונות. נכון להיום, מדובר בעיקר בדגמי ניסוי – על חלקם מפקח נהג אנושי וחלקם כבר פועלים בצורה אוטונומית לחלוטין.
לפי מספר מכוני מחקר , עד היום הושקעו לא פחות מ-80 מיליארד דולרים בפיתוח רכבים אוטונומיים. המכוניות של חברת גוגל לבדה צברו עד כה קילומטראז’ מרשים של כ-16 מיליון קילומטרים. בשנת 2018 גוגל אף השיקה שירות מוניות אוטונומי שמעניק שירות ללקוחות במדינת אריזונה.
ההבטחות שהכזיבו
למעשה, התוצאות האופטימיות של הניסויים הללו גרמו לגוגל להכריז בשנת 2018 כי בכוונתה לשווק רכבים אוטונומיים לציבור הרחב כבר בשנת 2020. מעט לפני כן הודיע שר התחבורה של ארצות הברית כי “עד שנת 2021 יהיו רכבים אוטונומיים בכל מקום”.
השנים חלפו – והתחזיות הללו התבדו. כבר שנים שמדברים על עידן הרכב האוטונומי כעל מהפכה אדירה שתשנה את העולם – אך מכוניות אוטונומיות עדיין לא יצאו לשוק. ברכבים חדשים רבים פועלות מערכות אוטונומיות חלקיות, כמו מערכות שיוט או חנייה אוטונומית – אך זו עדיין לא התגשמות חלום הרכב ללא נהג.
יצרניות הרכבים האוטונומיים טוענות בתוקף שהם יותר יעילים ויותר בטיחותיים מרכבים רגילים. מחקרים מראים כי הרכב האוטונומי חכם, זריז ומנוסה יותר מכל נהג אנושי אפשרי. הרי כל אחד מהמכוניות האוטונומיות של גוגל נהנית מניסיון משותף של 16 מיליון קילומטרים. בטסלה מעריכים שהמכוניות שלהם בטוחות פי 3 מכל רכב אחר – ובאאודי מפרסמים הערכות דומות.
המרכיב הסודי עדיין חסר
אז מדוע רכבים אוטונומיים עדיין לא ממלאים את אולמות התצוגה? הסיבה המפתיעה לכך תמונה דווקא ברשתות הסלולריות. מומחים מסבירים כי מרכיב עיקרי בחזון הרכב האוטונומי טמון בתקשורת בין הרכבים השונים. בהתאם לגישה זו, כל מכונית תשדר לרכבים הסמוכים אליה מתי היא עומדת לבלום ומתי להאיץ, מתי לעבור נתיב ומתי לפנות. כך תיווצר רשת חכמה של רכבים שמתקשרים אחד עם השני – ויודעים תמיד מה יעשה כל אחד מהרכבים הסמוכים אליהם.
מודלים מתמטיים מראים כי רשת חכמה כזאת עשויה לשנות את עולם התחבורה כפי שאנו מכירים אותו. בתרחיש כזה, תאונות הדרכים יהפכו לתופעה נדירה להפליא – והמערכות החכמות יעלימו את הפקקים באופן כמעט מלא. אם הרכבים השונים על הכביש משדרים אחד לשני מה הם עומדים לעשות, הם יכולים לשייט במהירות של 250 קמ”ש – מבלי לסכן אחד את השני. בתרחיש כזה ניתן להיפטר מכל הרמזורים והתמרורים – ולתת למערכת הממוחשבת החכמה לנהל את הכביש עבורנו.
על מנת לאפשר לחזון הזה לקרום עור וגידים – דרוש נפח תעבורה סלולרי שלא עומד לרשותנו כיום. רשתות סלולר מהדור השלישי והדור הרביעי לא מסוגלות להכיל את אוטוסטרדת המידע הזאת. מומחים מעריכים כי רק לאחר התקנת רשת הדור החמישי ניתן יהיה להשיק סוף סוף את הרכב האוטונומי וליהנות מפירות המהפכה שלו. כלומר, סביר שנראה רכבים אוטונומיים פרטיים על כבישי ישראל רק בעוד כחמש שנים.
היתרונות של המהפכה הזו לא מסתיימים כאן. במצב שבו כל הרכבים אוטונומיים – לא נצטרך לחפש חנייה לעולם. הרכב שלנו יוכל להוריד אותנו ביעד ולנסוע לחנות בעצמו בחניון ענק הממוקם מחוץ לעיר. הוא יחזור לאסוף אותנו רק כשנזדקק לו. דמיינו מציאות שבה כל מקומות החנייה בערים הגדולות מתבטלים. ייתכן שאפילו לא נצטרך להחזיק ברכב פרטי: ברחובות יסתובבו מוניות אוטונומיות שיסיעו אותנו לאן שנרצה במחירים זולים ובזמינות אינסופית.
הצד האפל של הרכב האוטונומי
רבים מפנטזים על המהפכה הקרובה הזאת – אך יש גם מי שמודאג מהשלכותיה. מותה הטראגי של איליין הרצברג הדליק נורות אזהרה רבות במכוני מחקר רבים, שמתחילים לנתח את הסכנות המוסריות שבהפעלת רכבים אוטונומיים.
נניח, לדוגמה, שמכונית אוטונומית שועטת במהירות קדימה – כאשר קופץ אל תוך הכביש ילד קטן. הרכב כבר לא מסוגל לבלום בזמן – אך הוא יכול להסיט את ההגה הצידה ולהתנגש בקיר. אם הרכב ימשיך לנסוע קדימה – הילד ייפגע וייהרג. אם יפנה הצידה בחדות –הרכב יפגע בקיר והנוסע שבתוכו ייהרג.
מה הבחירה הנכונה בתרחיש כזה? האם הרכב אמור להגן קודם על חיי הולכי הרגל – או על חיי הנהג? האם הוא אמור להעדיף להציל אישה צעירה או גבר זקן? מה דינו של הולך רגל שהתפרץ לכביש – ומה דינם של חתול או כלב?
בזמן שהשאלות המוסריות הללו מעסיקות חוקרים ומחוקקים ברחבי העולם – עולה גם חשש אחר. במציאות שבה האקרים מסוגלים להשתלט מרחוק על כל מחשב או סמארטפון, מה מונע מהם להשתלט על הרכבים האוטונומיים שלנו? דמיינו איזה כוח יהיה בידי האקר שהצליח להשתלט על מאה רכבים שונים בעת ובעונה אחת. מדינות עוינות, ארגוני טרור וגורמי פשיעה יוכלו להשיג צבא מכאני שלם – בלחיצת כפתור אחת.
זה כבר לא מדע בדיוני – אלא העתיד הקרוב של כולנו. הרכב האוטונומי הוא כבר לא חלום רחוק, וההשלכות שלו על חיי כולנו יהיו אדירות. מהסכנות הביטחוניות ועד הפקקים שייעלמו, מהערים שיתוכננו מחדש ועד רישיונות הנהיגה שכבר לא נצטרך להוציא: בקרוב נוכל להוריד את הידיים מההגה ולתת למחשב להוביל.