אם תשאלו את מרבית המנהלים בשוק העבודה מיהו עובד טוב, קרוב לוודאי שהם יגידו לכם שעובד טוב הוא עובד זמין.
ואם אפשר – רצוי גם אחרי שעות העבודה המקובלות.
אלא שמחקרים שונים מראים ששעות עבודה רבות מזיקות לבריאות הפיזית והנפשית של העובד, וכמובן – פוגעות בתפוקה שלו.
בקיצור של שעות העבודה ובמתן תמריצים שונים ניתן דווקא לייעל את העבודה ולשמור אצלכם את העובדים הטובים ביותר.
באיזה מיקום נמצאת ישראל ביחס למדינות ה-OECD ומה יש לחברות הישראליות להציע לעובדים שלהן?
שבוע העבודה בישראל – מהארוכים בעולם
שבוע העבודה הממוצע בישראל עומד על 40.6 שעות עבודה, לעומת 38.6 שעות עבודה בארה”ב ו-29.3 שעות בהולנד.
בדו”ח OECD שעסק באיזון בין עבודה לבית והתפרסם בתחילת שנת 2020, ישראל מוקמה במקום ה-34 מתוך 40 מדינות, עם ציון של 4.6 מתוך 10. הרבה לפניה מוקמו ספרד, גרמניה, רוסיה, ארה”ב, הולנד ואיטליה, וקצת מאחוריה – טורקיה, קולומביה ומקסיקו.
“היכולת להצליח לשלב בין עבודה, מחויבויות משפחתיות וחיים אישיים חשובה לבריאות”, נכתב בדו”ח. מכך ניתן להסיק כי עובדים עמוסים מדי, שנדרשים להיות זמינים במרבית שעות היממה – פוגעים בבריאותם הפיזית והנפשית.
סוגייה נוספת שמחמירה את השחיקה של העובדים בישראל היא מצב הכבישים, כשעובדים רבים מוצאים את עצמם מבזבזים זמן רב מדי בעמידה בפקקים.
“אנחנו רואים לא אחת שמועמדים מעדיפים לעבוד קרוב לבית, גם בשכר נמוך יותר, לעומת מקום עבודה מרוחק. זו דרישה שגוברת בשני המגדרים ובכל המקצועות”, מספרת פול צוקר, מנכ”לית חברת ההשמה נישה מקבוצת דנאל.
“היכולת להצליח לשלב בין עבודה, מחויבויות משפחתיות וחיים אישיים חשובה לבריאות”
דו”ח OECD
במה שונה דור ה-Y מדור ה-X בכל הקשור לציפיות ממקום העבודה?
דור ה-Y מתייחס למי שנולדו בשנות ה-90 המוקדמות, והוא מייצג בצורה הטובה ביותר את התפנית שחלה בחשיבה שלנו אודות הקריירה המקצועית.
אם בעבר חלומה של כל אם היה שבנה או ביתה יעבדו ב”בעבודה מסודרת”, ללא קשר להגשמה העצמית או לגובה השכר שלהם – המצב היום שונה.
דור ה-Y שואף להתפתחות אישית וגיוון במקום העבודה, לצד חשיבות רבה שהוא נותן לפנאי ולתחביבים שלו. קריירה היא דווקא כן מילה גסה. “זהו דור שיותר מרוכז בעצמו, בהתפתחות האישית שלו, וחשוב לו לעשות עוד דברים מלבד העבודה.
לצעירים קל הרבה יותר לעבור למקום עבודה אחר. זה הפך למשהו מקובל גם אצלנו.
אם פעם היינו מתרגשים ממועמד שלפי קורות החיים שלו מחליף עבודה כל שנתיים, כיום זה כבר יותר מקובל”, אומרת פול צוקר, מנכ”לית חברת ההשמה נישה מקבוצת דנאל.
ואם שאלתם את עצמכם מה לגבי דור ה-Z, אז מדובר בחבר’ה צעירים ומפתיעים – חלקם רק השתחררו מהצבא ועושים את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה.
נעים להכיר, Well being
מושג חדש שנכנס ללקסיקון שלנו הוא ה-Well being, שנועד להסתכל על העובד כעל אדם שעולמו מלא.
מתוך הסתכלות זו, הסתכלות שלא רואה בו מספר או שם, מקום העבודה שואף לתת לעובד את המרחב האישי ולמלא אחר צרכיו השונים.
נועה בן אריה, מובילת תחום הון אנושי ב-Deloitte, אומרת כי “Well being זו ההרגשה הטובה שלי כעובד והיכולת להרגיש שאני בא לידי ביטוי באופן מלא במקום העבודה שלי, שאני מביא את כולי לתוך סביבת העבודה, והארגון שלי מתייחס אליי כאל אדם שלם, שיש לו משפחה והורים מבוגרים ותחומי עניין שמעסיקים אותו.
ככל שהארגון באמת רואה אותי באופן המלא והשלם שלי ונותן לגיטימציה לכך שיש עוד מרכיבים בחיי, הוא מקבל ממני את הנאמנות והמוטיבציה ומאפשר לי לממש את הפוטנציאל שלי באופן שתורם לארגון”.
ואכן, ניתן לראות יותר ויותר חברות ישראליות, בעיקר חברות הייטק, ששמות את הדגש על עולמו של העובד, ומעניקות שירותים נלווים חלומיים – שיעור יוגה בתחילת יום העבודה, מנוחת צוהריים בחדר ייעודי הכולל ספות נוחות, חופשות חברה בחו”ל, מסאז’יסטים בעמדות העבודה ו-Happy hour בימי חמישי הכולל בירות, יין ונשנושים.
אפשרות לצאת מוקדם מיום העבודה כדי להוציא את הילדים מהגנים וזמן חופשי לטפל בעניינים אישיים.
עד ששבוע העבודה יקוצר, עבודה מהבית מצליחה לרכך את השחוקים
קיצור שבוע העבודה עולה מעת לעת לשיח, וגם היום נראה ששבוע עבודה בן ארבעה ימים עדיין רחוק מאיתנו.
עם זאת, הקורונה אפשרה לרבים מאיתנו לעבוד במתכונת היברידית, המשלבת בין עבודה במשרד לעבודה מהבית.
ניכר שחברות רבות אימצו מדיניות זו, וחלקן ממשיכות איתה גם ללא קשר למגבלות קורונה. בין היתר, כיוון שעבודה מהבית מאפשרת להן לחסוך במשאבים במשרד.
עד שהרשויות בישראל יפנימו את ההשלכות הרעות של שבוע עבודה ארוך ועמוס, חברות רבות בישראל לוקחות את המושכות לידיים מתוך הבנה שעובד טוב הוא עובד שטוב לו.
“