מאת אביבה קסהון (סטודנטית)
סוכרת זו מחלה שהוכרה על ידי האו”ם כמגיפה באוכלוסיית העולם המערבי מכיוון שהיא אחת המחלות הכי נפוצות בעולם שקיים בה סיכון (במידה ולא שומרים על איזון) להתפתחות מחלות קשות וסיבוכים בריאותיים כגון פגיעה בכליות, בראייה, כריתת איברים – מה שמוביל מהר לתמותה. שיעור החולים בה גדל בצורה מתמדת.
בישראל ישנם 580,000 מאובחנים, וכ-500,000 נוספים במצב של טרום סוכרת.
הומצאו עשרות אם לא מאות דרכי טיפול בסוכרת, שמקלים על החולה בהתנהלות הסוכרת ובאמצעותן אפשר לחיות חיים מאוזנים ללא סיבוכים.
ועדיין, עם כל הנתונים הללו, מצב המאובחנים ממשיך להתדרדר.
אז איך קורה מצב שלמרות כל החידושים בטיפול הסוכרת שמקלים על ההתנהלות איתה – אנשים עדיין לא מוצאים עצמם מאוזנים?
לדעתי, זה קשור הרבה מאוד בתזונה.
יש מספר סיבות למה התזונה היא שמונעת מסוכרתיים להתאזן.
כאשר סוכרתי רוצה לצאת למסעדה וגם להנות מהאוכל שהוא מזמין אך גם לשמור על ערכי סוכר תקינים, הוא מבין שהתפריט שמתאים לתזונה שלו הוא דל, ועל כן תמיד תהיה התפשרות – בחירה במאכל שלא מתאים לתזונה ובעקבות זה, ערכי הסוכר עולים. כך זה גם בטיסות, אירועים וכדומה.
כשסוכרתיים הולכים לסופר – הם בדרך כלל אמורים להסתכל על הרכיבים והפחמימות שיש בכל מוצר ולעשות חשבון, האם הרכיבים וגרם הפחמימות שיש במוצר הזה מתאים לי?
אך מה שקורה בפועל זה שהרבה לא יודעים איך לקרוא את המוצר, כי לא קיבלו הנחיה מתאימה.
או שפשוט מאוד – אין הרבה מוצרים מתאימים לתזונה על מדפי הסופר. וגם כשיש, מחירם יקר מדי. מה שמוביל את הסוכרתי להתפשר על מוצר רווי פחמימות כי זה מתאים לתקציב שלו ולבחור מוצר זול יותר כברירת מחדל.
בנוסף, כאשר יש מוצר שכתוב עליו שהוא מתאים לסוכרתיים, הם נוטים לקנות אותו כי הם סומכים על מה שכתוב. אבל הרבה פעמים מתברר שהוא לא באמת מתאים לתזונה, לכן תמיד עדיף לקרוא רכיבים ופחמימות. מכיוון שברגע שקוראים רכיבים ופחמימות – מבינים לפעמים שמדובר בטעות. טעות שעולה במצב הבריאותי של הסוכרתיים.
קהילת הסוכרתיים בארץ עולה וגדלה, ואני חושבת שיחד עם זאת, חייבת לעלות גם המודעות והפתרונות לבעיית התזונה. עולה פה קושי שחייב מענה ראוי. אמנם מבחינה רפואית יש התפתחות מבורכת. אך תזונתית, יש עוד הרבה מה לשפר. בהנגשה, בידע שצריך להעביר באופן מתאים לקהילה, במחיר ראוי, במזון עשיר ולא מצומצם – גם בסופרים וגם במסעדות וכן הלאה.
צריכה להיות מדיניות שתראה את צרכי הקהילה ותקל עליה בטיפול הסוכרת גם בהקשר של תזונה ולא רק בהקשר של טיפולים רפואיים.