מהי תפילה לבריאות? השאלה הכה פשוטה הזו לכאורה יכולה להיות קצת יותר מורכבת ממה שנדמה לנו לפעמים. תפילה לבריאות עבור רוב האנשים היא פשוט התקווה שלהם להתברך בבריאות טובה, להם ולקרוביהם. אבל באופן הגיוני, עבור כל אדם התפילה הזאת קצת שונה.
כמובן שכולנו שואפים להיות בקו הבריאות כמה שיותר ולהרגיש טוב ושגם האנשים הקרובים אלינו והאהובים עלינו יהיו שמחים ובריאים ככל האפשר. לכן, באופן טבעי, קיימת כבר בתוכנו מבלי שנצטרך להגיד או לחשוב משהו מיוחד, השאיפה הזאת, הציפייה והתקווה, האיחול והייחול. זה בא לידי ביטוי בכל מני צורות של דאגה. לפעמים אנחנו דואגים למישהו עד כדי כך שאנחנו קצת כועסים עליו אפילו שהדאיג אותנו בצרה כזאת. לפעמים אנחנו דואגים כל כך, שאנחנו יכולים קצת להציק ולשאול מיליון שאלות או לוודא מיליון פעם משהו שאנחנו כבר יודעים. הורים בטוח יכולים להזדהות עם התחושה הזאת. לפעמים אנחנו כל כך דואגים, שאנחנו מתפללים, פשוט שיהיה טוב.
בשונה מהמצב הזה שתיארתי, שיש בו מן השגרה ומחיי היום יום הרגילים שכולנו בהיותנו בני אדם חווים ומכירים, יש מצב שבו לא עלינו כבר קרה מקרה מעציב ואנחנו או מישהו יקר ללבנו חלה או נפגע ואין לנו הרבה שאנו יכולים לעשות או להועיל, מלבד לשאת עבורו תפילה לבריאות. גם אז לכל אחד מאתנו יש את הדרך הייחודית שלו.
כמובן שיש מגוון תפילות במקורות ובהמשך נשתף באחת, אך מלבדן מאוד חשוב לדעת שדווקא הייחוד והנימה האישית ומעל לכל הכוונה הטהורה – הן מה שחשוב בתפילה לבריאות. כאשר באמת ובתמים מייחלים ומאחלים משהו למישהו, החשיבות הגדולה ביותר נתונה לכוונה. לעומק הרצון והמחויבות בה מבקשים משהו עבור מישהו. כאשר נושאים תפילה ממעמקי הלב, בנחישות ואמת פנימית גדולה – זו תהיה תפילה ראויה וחזקה יותר מכל תפילה שכתב צדיק אחר ורק דוקלמה בלא להט או התרגשות.
אז עכשיו כשאמרנו את הדבר החשוב ביותר, הנה תפילה יפה וטובה לבריאות שאפשר לומר בשילוב עם פרקי התהלים צ”א וק”ל, בשאיפה שלא נזדקק לה לעולם:
“עֵץ חַיִּים הִיא לְמַחְזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֵיהָ מְאֻשָּׁר. דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעָם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ, בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וַעֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, יִצְחָק נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב כְּלִיל תִּפְאֶרֶת, וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, וְנִהְיֶה בְּרִיאִים בְּכָל אֵיבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל צָרָה וּמִכָּל פַּחַד וּמִכָּל חֹלִי, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כִשּׁוּף וּמִבִּלְבּוּל הַדַּעַת.
וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ, וְאַל יַחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ, וְנִהְיֶה מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתֵּנוּ. וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחֹזֶק וְאֹמֵץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵנוּ, לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִחוּשׁ וְשׁוּם כְּאֵב, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבִים וּבְרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ.
וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רַע. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, וּמַלֵּא שְׁנוֹתֵינוּ, אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים תּוֹסִיף לָנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנָנִים, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנָנִים, לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. וּבְכָל אָשֶׁר נִפְנֶה נַשְׂכִּיל, וּבְכָל אָשֶׁר נַעֲשֶׂה נַצְלִיחַ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ: וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַיְּיָ כִּי גָמַל עָלָי: הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי-עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה” (החיד”א, שומר ישראל, צפורן שמיר).