חסידות גור על סף פילוג: המאבק על כס האדמו”ר

מאות מיליוני שקלים, השפעה פוליטית עצומה – ומאבק ירושה על תואר מלכותי עתיק: חסידות גור החרדית נקלעה בחודשים האחרונים לסכסוך פנימי חריג ונפיץ.

הקהילה החסידית הגדולה בישראל, שבין חבריה גם חבר הכנסת יעקב ליצמן, מתמודדת עם פילוג תקדימי – במסגרת דרמה משפחתית יצרית שאף הובילה לאלימות. “משחקי הכס” בגרסה החרדית, אם תרצו.

סיפורה של חסידות גור מתחיל בשנת 1859, אז ייסד הרב יצחק מאיר אלתר חצר חסידית בעיירה גורה קלוואריה שבפולין.

הרב אלתר כיהן כאדמו”ר הראשון של גור – התואר החשוב ביותר בעולם החסידי (ראשי תיבות של “אדוננו, מורנו ורבנו”), שמשמעותו רב העומד בראש קהילה חסידית.

החסידים מייחסים לאדמו”ר מעמד מקודש – ודוגלים בנאמנות אישית לו ולהוראותיו.

במרבית החסידויות, ובהן גם חסידות גור, תפקיד האדמו”ר עובר בירושה בתוך המשפחה – בצורה שמזכירה את שושלות האצולה של אירופה. צאצאי יצחק מאיר אלתר מובילים את החסידות גם היום – כאשר התואר עובר מאב לבנו או מאח לאחיו.

לפי הערכות, חסידות גור מונה כיום כ-50 אלף חסידים – זו החסידות הגדולה והעוצמתית ביותר בארץ – אימפריה של ממש.

מה שהחל כתנועה רוחנית במזרח אירופה, הפך לאחד ממוקדי הכוח החשובים בישראל – החסידות. תפקידו האדמו”ר לא מסתכם רק בענייני הדת – והוא בעל השפעה ציבורית, פוליטית ואף כלכלית.

בתחקיר של עיתון כלכליסט, למשל, פורסם כי חסידות גור חולשת על נכסי נדל”ן בשווי 255 מיליון שקלים לפחות – ואילו בחודשים האחרונים נחקרים חשדות לתשלומי שוחד מצד חברות מסחריות לעמותות של החסידות.

חסידות גור נחלקת לשניים

הכוח של חסידות גור – ושל חצרות משמעותיות אחרות כמו ויז’ניץ ובעלזא – נובע מגודלן. 50 אלף חסידי גור, למשל, מצביעים כאיש אחד ומפגינים כאיש אחד (לפחות למראית עין). יעקב ליצמן אומנם נבחר מטעם “יהדות התורה”, אבל הוא מייצג את החסידות ועליו לציית לאדמו”ר בסוגיות פוליטיות.

ובכל זאת, בחודשים האחרונים נסדקה מראית העין של קהילה הפועלת “כאיש אחד”. מספר חסידים התנתקו מהחסידות – שהגיבה בצורה חריפה בניסיון למגר את תנועת הפורשים. לאדמו”ר המכהן קמה, לראשונה בתולדות גור, התנגדות מבית: טוען חדש לכתר.

הסכסוך האחרון נובע מאירועי שנת 1992, אז נפטר האדמו”ר שמחה בונים אלתר – צאצא של מייסד החסידות. שמחה בונים הותיר אחריו בן יחיד בשם יעקב אלתר. אולם במקום הבן, הוכתר דווקא אחיו של האדמו”ר: פנחס אלתר, המכונה “הפני מנחם” על שם ספרו.

מדוע הועדף “הפני מנחם” על פני בנו של האדמו”ר המנוח? בחסידות גור היו בעבר תקדימים של מינוי “ממלאי מקום” אחרי פטירת אדמו”רים. זאת על מנת לתת ליורש המיועד שהות להתבגר ולצבור ניסיון.

עד פטירת אביו, יעקב אלתר לא החזיק בתפקיד תורני כלשהו כמו ראש ישיבה או אב בית דין. לעומתו, דודו פנחס אלתר עמד בראש ישיבת הדגל של החסידות – ישיבת שפת אמת. מיד אחרי השבעה של האדמו”ר המנוח, נועדו השניים. בפגישה הוחלט כי “הפני מנחם” יכהן כאדמו”ר ואחרי מותו יירש אותו אחיינו יעקב אלתר.

וכך אכן היה. “הפני מנחם” הוכתר לאדמו”ר החדש מגור – עד פטירתו כעבור ארבע שנים. אחריו הוכתר יעקב אלתר – שמכהן עד היום כאדמו”ר מגור. חסידים לשעבר מותחים ביקורת על סמכותו הדתית ועל מה שנתפס בעיניהם כמהלכי הקצנה שמוביל האדמו”ר.

התקנות הידועות לשמצה

החיים בקהילת גור מתבססים במידה רבה על ה-“תקונעס” (ביידיש: “תקנות”). זהו אוסף של כללי צניעות נוקשים , שאת חלקם החמיר האדמו”ר המכהן יעקב אלתר. לפי דיווחים, קיים בחסידות גור איסור מלא על מגע פיזי בין גברים. אחת ה-“תקונעס” ככל הנראה דורשת באופן תמוה מתלמידי הישיבות להתקלח אך ורק עם שמפו הוואי. יש לציין כי תקנות החסידות מעולם לא פורסמו במלואן. אך כללים מסוימים שנוספו בתקופת האדמו”ר יעקב אלתר עוררו ביקורת עזה בתוך החסידות.

לאורך השנים, התאספו מאות מחסידי גור סביב הרב שאול אלתר, בנו של האדמו”ר הקודם “הפני מנחם” ובן דודו של האדמו”ר הנוכחי. שאול אלתר נחשב למנהיג כריזמטי במיוחד – וליברלי ביחס לבן דודו יעקב אלתר. שאול אלתר עמד שנים בראשות ישיבת הדגל “שפת אמת”. כתוצאה מכך, רבים מעריכים את סמכותו התורנית ואת ידענותו בלימוד התורה לא פחות מאשר את אלו של בן דודו.

בעקבות אותה החלטה משנת 1992, למנות את “הפני מנחם” כאדמו”ר, נוצר מצב יוצא דופן. הייחוס הרבני של שאול אלתר זהה לייחוס של האדמו”ר: שניהם בנים של אדמו”רים קודמים. בסביבת האדמו”ר מגור, נהגו במשך שנים בחשדנות כלפי שאול אלתר – שנחשב לאיום אפשרי על השלטון.

המתיחות בתוך חסידות גור צפה לפני השטח

העימות בין השניים התפרץ בשנת 2019, לאחר שהעסקן דוד ברלינר התמרד נגד סמכותו של האדמו”ר. ברלינר שימש כמנהל של מחנות הקיץ של גור בארצות הברית – וזעם על התערבות של האדמו”ר בענייני המחנות. ברלינר החליט לפנות לבית משפט מקומי – ועורר עליו את כעסו של האדמו”ר יעקב אלתר.

לטענת ברלינר, אנשי האדמו”ר התנכלו אליו ואף נקטו כלפיו באלימות. עד מהרה פרסם שאול אלתר הודעת תמיכה בברלינר. אלתר הכריז: “הנני מוחה על דרכי הטרור באלימות ובזרוע, ובהלבנת פנים, המנוגדים הן לדין תורתנו הקדושה, והן לדרך רבותינו הקדושים”.

משם התדרדרו הדברים עד לפילוג מלא בתוך הקהילה. מספר ניסיונות לפיוס כשלו – עד ששאול אלתר הוביל מאות משפחות לפרישה מחסידות גור. עד היום, שאול אלתר לא הכתיר את עצמו כאדמו”ר – אך הרב ייסד קהילה עצמאית לחלוטין. בחודש יוני 2021 הובילו בקהילת החדשה – “קהילת פני מנחם” – קמפיין גיוס המונים למוסדות הקהילה. תומכי הקהילה אספו בקמפיין סכום של 50 מיליון שקלים – סכום חסר תקדים שהיווה מפגן כוח עבור מחנה שאול אלתר.

עתיד הסכסוך

במחנה שאול אלתר, האשימו את מחנה האדמו”ר בהתנכלות לפורשים – שאותם מכנים בחסידות גור המרכזית “הממורמרים”. מעטים הסכימו להתראיין בקולם ובתמונתם, עד שבנובמבר 2020 טען חסיד בשם עקיבא גרינצוויג בחדשות 12 כי הותקף באלימות בידי עשרות חסידי האדמו”ר מגור. בחסידות המרכזית טענו אז כי גרינצוויג יזם את האלימות.

תנועת הפורשים אומנם הביכה את חסידות גור – אך לא פגעה בבסיס הכוח של האדמו”ר.

לקהילת הרב שאול אלתר הצטרפו מאות משפחות – לא מסה קריטית שתפגע בהתנהלות השוטפת של החסידות המרכזית. גם חקירות השוחד בפרשת סימון המוצרים לא מסכנות לפי שעה את עוצמתה של אימפריית גור. אולם בחסידות עדיין מזועזעים מהסכסוך הפנימי.

מאבקי ירושה כאלו הם עניין שבשגרה בעולם החסידי. בחצרות חסידיות כמו ויז’ניץ או נדבורנה, למשל, קמים לעיתים קרובות טוענים שונים לכתר. בשנה האחרונה התפצלה חסידות סדיגורא במסגרת מאבק ארסי וקשה בין שני אחים שהוכתרו לאדמו”רים יריבים.

בחסידות גור לא אירע שום פילוג פנימי עד פרשת שאול אלתר. בחסידות החזקה ביותר בארץ חוששים מתקדים קהילת פני מנחם – שעלול להעיד על הבאות. האדמו”ר המכהן יעקב אלתר כבר בן 82, וכמה מבניו צפויים לדרוש את תפקיד האדמו”ר. אחרי לכתו של האדמו”ר הוותיק, הקהילה עלולה להתפרק לגורמים – ולאבד את כוחה והשפעתה.