היפרדות רשתית: תסמינים, גומרי סיכון וטיפול

היפרדות רשתית תסמינים

היפרדות רשתית הינה מצב רפואי הדורש טיפול רפואי מיידי של מומחה בתחום כמו פרופ’ גלעד רבינא מנתח רשתית מומחה. היפרדות רשתית מתרחשת כאשר הרשתית נפרדת מדופן העין הפנימי. מצב זה יכול להוביל לאובדן ראייה אם לא פונים לטיפול באופן מיידי.

להלן כמה תסמינים נפוצים של היפרדות רשתית:

1. הופעה פתאומית של נקודות שחורות או כתמים המרחפים בשדה הראייה שלך. כתמים אלו עשויים להיראות כמו קורי עכביש, זבובים או חוטים ונקראים Floaters או רחפנים.
2. הבזקי אור: ראיית הבזקי אור, המתוארים לעתים קרובות כקצרים, אקראיים או ברקים, במיוחד בראייה היקפית (צדדית) ונראים יותר בחושך.
3. ראייה מטושטשת: טשטוש הראייה הדרגתי או פתאומי, שעלול להתחיל מאיזור קטן ולאחר מכן להתקדם לאזורים גדולים יותר בשדה הראייה.
4. ראיית “וילון שחור” בשדה הראיה. לרוב מתחיל מהראייה ההיקפית ומתקדם פנימה.
5. אובדן ראייה פתאומי: במקרים מסוימים, היפרדות רשתית יכולה לגרום לאובדן ראייה פתאומי ומשמעותי בעין אחת.

חשוב להבין שהיפרדות רשתית היא מצב חירום רפואי, ואם אתה חווה אחד מהתסמינים הללו, עליך לפנות לטיפול רפואי מיידי, של רופא עיניים. רצוי לא להתעלם מתסמינים אלה ולחכות ולראות אם הם חולפים מעצמם, שכן אבחון וטיפול מוקדם יכולים לשפר מאוד את הסיכויים לשימור הראייה.

גורמי סיכון להיפרדות רשתית כוללים היסטוריה של פציעות עיניים, ניתוחי עיניים קודמים, היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית, קוצר ראייה ומצבים רפואיים כגון סוכרת. אם יש לך אחד או יותר מגורמי הסיכון האלו והינך חווה תסמינים של היפרדות רשתית, קריטי לפנות להערכה רפואית מיידית.

רק רופא עיניים יכול לאבחן היפרדות רשתית באמצעות בדיקת עיניים מקיפה הכוללת בדיקה בהרחבת אישונים. הטיפול כולל בדרך כלל פרוצדורות כירורגיות, כגון טיפול בלייזר, קריופקסיה (הקפאה של איזור הקרע), הזרקת גז לחלל העין, ניתוח ויטרקטומיה או ניתוח חיגור, כדי להצמיד מחדש את הרשתית למקום ולמנוע אובדן ראייה נוסף. גישת הטיפול הספציפית תלויה בסוג היפרדות הרשתית, מיקום הקרעים וגיל המטופל.

גורמי סיכון להיפרדות רשתית

היפרדות רשתית הינה מצב חירום שעלול לסכן את הראיה. ישנם מספר גורמי סיכון שיכולים להגביר את הסבירות להתפתחות היפרדות רשתית.

גורמי סיכון אלו כוללים:

1. קרעים ברשתית: קרע ברשתית, הנגרם לרוב מהיפרדות זגוגית, הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר להיפרדות רשתית.
2. גיל: היפרדות רשתית שכיחה יותר בקרב אנשים מעל לגיל 40, כאשר הסיכון עולה עם הגיל.
3. קוצר ראייה: אנשים עם קוצר ראייה חמור נמצאים בסיכון גבוה יותר מכיוון שגלגל העין שלהם מוארך ולכן הסיכוי להיפרדות רשתית גדול יותר.
4. היפרדות רשתית בעבר: אם היתה היפרדות רשתית בעין אחת, קיים סיכון מוגבר להיפרדות רשתית בעין השנייה.
5. היסטוריה משפחתית: היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית יכולה להגביר את הסיכון להיפרדות רשתית, כי ייתכן וקיים מרכיב גנטי.
6. טראומה לעין: טראומה או חבלה לעין עלולה לגרום להיפרדות רשתית. גורמי סיכון, פציעות ספורט, תאונות דרכים או כל טראומה קהה או חודרת לעין.
7. ניתוחי עיניים: כל ניתוח עיניים כגון ניתוח קטרקט או ניתוח רשתית יכול להגביר את הסיכוי להיפרדות רשתית
8. סוכרת: רטינופתיה סוכרתית, סיבוך של סוכרת, עלולה לגרום לצמיחת כלי דם לא תקינים ברשתית, ולגרום להיפרדות רשתית.
9. פתולוגיות עיניות כגון רטינוסכיזיס או אובאיטיס
10. גורמים גנטיים: הפרעות גנטיות מסוימות עלולות לגרום להיפרדות רשתית, אם כי מקרים אלה נדירים.

חשוב לציין שבעוד שגורמים אלה עשויים להגביר את הסיכון להיפרדות רשתית, לא בהכרח תתפתח היפרדות רשתית. אם יש לך חששות כלשהם לגבי בריאות העין שלך או גורמי סיכון, מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים מנתח מומחה רשתית לבדיקות עיניים סדירות והכוונה לשמירה על בריאות העין. גילוי וטיפול מוקדם הינם חיוניים בניהול היפרדות רשתית ושימור הראייה.

אם הינך חושד שיש לך היפרדות רשתית, לא לחכות ולפנות בהקדם לעזרה רפואית. התערבות מוקדמת יכולה לעשות הבדל משמעותי בשימור הראייה שלך.