עסקים עצמאים בישראל – מגמות, שאיפות והפערים שביניהם

מחקר שנערך מטעם מכון המחקר של קבוצת הייעוץ והניהול Tefen באפריל 2020 בקרב בוגרי אוניברסיטאות בגילאי 25-35, העלה ממצאים חד משמעיים בנוגע להעדפות של הצעירים בימינו בכל הקשור לקריירה ופרנסה.

שכן, רבים מהם, גם אם לא במודע, מכוונים לחלוטין לעצמאות. זאת בניגוד לאנשי דור ה-x שעדיין דוגלים ברובם ביציבות תעסוקתית ונמנעים מלבצע סיכונים עסקיים.

המחקר, שנערך בקרב 1000 צעירים המשתייכים לדור ה-y ולדור ה-Z  משני קצוותיהם, בדק בין השאר מה מעורר בקרב אותם צעירים מוטיבציה במקום העבודה. ואלו הן 5 התשובות המובילות שהתקבלו: לעשות משהו בעל משמעות, לעשות מכה גדולה, לשלוט על הזמן והמסגרת, להיות אדון לעצמי, ובמקום הראשון- להיות עצמאי. ללא ספק, תשובות המסבירות באופן המובהק ביותר את הלך הרוח של הצעירים בימינו.

“הדור הצעיר, לעומת הדור המבוגר יותר, שואף לכיוון עצמאי וגמיש יותר. וזה לא מפתיע. הם גדלים באווירה אחרת לחלוטין, שואפים לגדולות ומצוידים באין ספור רעיונות נפלאים ומגוונים. אך הדרך מכאן ועד ליישום של אותם רעיונות היא ארוכה ומצריכה לא מעט עבודה ומיקוד”, מסבירה מלי ביצור פרנס– מנכ”לית ובעלים של קבוצת Tefen.

אמנם המחקר מתמקד בשני דורות שונים- דור ה-y ודור ה-z, אך על סמך התשובות של המשתתפים, עושה רושם שאין הבדל ממשי בין שני הדורות הללו מבחינת רצונות ושאיפות.

“גם דור ה-y וגם דור ה- z מכוונים פחות או יותר לאותו מקום. עם זאת, הלך המחשבה שלהם מעט שונה. בעוד שאנשי דור ה-y מייחסים יותר כבוד והערכה למקום העבודה ומצוידים בסבלנות גדולה יותר, ילדי דור ה-Z ממוקדים יותר בהצלחה ובמטרות שלהם ומתאפיינים בתזזיתיות יתר. אין להם מחויבות למקום העבודה או בעיה לעבור ממקום למקום”.

“בני דור ה-y קצת יותר מחושבים. לעומת זאת, בני דור ה-x  כבר נמצאים על סקאלה שונה לגמרי”, מסבירה מלי ביצור פרנס. “ואכן, מחקר דומה שערכנו בקרב אנשי דור ה-x, חשף תשובות שונות לגמרי והוכיח כי קיים פער בין דורי משמעותי בכל הקשור להתנהלות בעולם העבודה של ימינו”.

קבוצת TEFEN אשר נוסדה בשנת 1982, היא חברת ייעוץ אסטרטגי וניהול ישראלית המעסיקה כ-200 עובדים בישראל ובארבע מדינות נוספות בעולם: אבו דאבי, בחריין, ארה”ב ואיטליה.

פעילות החברה מתמקדת בעיקר בחברות ציבוריות גדולות במשק כמו- רכבת ישראל, התעשייה האווירית, דן תחבורה ועוד. אולם, בשנים האחרונות תפן מסייעת בנוסף לעסקים קטנים ופרילנסרים עצמאיים, זאת גם במסגרת פעילותה במכון לייצור מתקדם של משרד הכלכלה.

“יחד עם מכללת אורט בראודה (הבעלים של המכון), אנו מעניקים ייעוץ לעסקים קטנים עם כמות עובדים קטנה ומחזור קטן”. מוסיפה מלי. “במקביל, בזמן הקורונה התחלנו להעניק ייעוץ פרו בונו לשני סוגים שונים של לקוחות”.

“מצד אחד אנחנו מייעצים לעסקים בתעשיות שספגו מהלומה קשה בזמן הקורונה כמו- תיירות, מסעדנות, תעשיות שעוסקות בייצוא לחו”ל או מפעלי נשק קטנים”.

“במקביל, התחלנו לייעץ לסטארט-אפים שונים שיצאו מחיל האויר ומ-8200. בנוסף, אני מעניקה ייעוץ פרו בונו דרך מוסדות ממשלתיים שונים במטרה לעודד הקמה ופיתוח של עסקים עצמאים בקרב נשים בישראל”.

עסקים עצמאים בישראל – שאיפות לחוד ומציאות לחוד

בעוד שצעירים רבים נשבים באווירת הסטארט אפ ניישן המזוהה עם ישראל בשנים האחרונות ושואפים להקים ולקדם מיזמים משלהם, (או לכל הפחות לנהל עסק פרטי קטן), הרי שהנתונים הנוכחיים לא מבשרים טובות בנוגע למצבם של העצמאים בישראל. בייחוד כעת, כשהקורונה עדיין בסביבה ולא ממהרת להיעלם.

ואכן, שלא במפתיע, כמות העסקים שנסגרו במהלך שנת 2020 גדולה יותר לעומת העסקים שנפתחו במהלך השנה. כמו כן, חלה ירידה בכמות העסקים שנפתחו באותה שנה לעומת השנים האחרונות, אם כי לא מדובר בירידה משמעותית.

כך שאם בשנים האחרונות מדי שנה נפתחו בממוצע קרוב ל-50 אלף עסקים עצמאים בישראל, הרי שבשנת 2020 נפתחו בסביבות 45 אלף עסקים חדשים, על פי נתוני הלמ”ס.

הירידה בכמות העסקים שנפתחו במהלך שנת הקורונה נובעת בין השאר מהמשבר הכלכלי שנוצר עקב המצב, כך שאנשים רבים העדיפו לא לקחת סיכון ונמנעו מלבצע השקעות מיותרות.

ובהתחשב בכך שהסטטיסטיקה הכללית בנוגע לעסקים עצמאיים בישראל לא מבשרת טובות עבור עסקים חדשים וגוזרת על חלקם זמן קיום ממוצע של כשלוש שנים, הרי שהקורונה הפחיתה עוד יותר את סיכויי ההישרדות של עסקים עצמאיים חדשים.

נכון להיום קיימים כחצי מיליון עסקים עצמאים בישראל, זאת לעומת 450,000 עסקים שדווחו בשנת 2018. זאת בשעה שלרשויות המס מדווחים רק כ- 260,000 עסקים לערך, כך שאין נתון רשמי מדויק.

“הקורונה גרמה ללא מעט בלבול”, מסבירה מלי ביצור פרנס. “מצד אחד נסגרו עסקים, מצד שני נפתחו לא מעט עסקים. חלק מהעסקים המוכרים ברשויות המס כבר לא פעילים בפועל, אך עדיין לא הודיעו על סגירה רשמית כדי לקבל מענקים. ואילו עסקים רבים שנפתחו במקביל, כלל לא דווחו. בממוצע, כמות העסקים העצמאיים נכון לעכשיו זהה פחות או יותר למספר העסקים שדווחו בישראל בתחילת הקורונה”.

כמו כן, נראה כי קיים פער גדול בין התדמית המיוחסת לעצמאיים למצב במציאות. אמנם צעירים רבים שואפים לעצמאות כדי להרוויח יותר בסופו של דבר, אך בפועל, הנתונים מצביעים על מצב אחר לחלוטין.

על פי נתוני הכנסה ממוצעת, שכר העצמאיים אכן גבוה יותר, אך כשבוחנים את המצב על סמך הכנסה חציונית, ניתן לראות בבירור ששכירים מרוויחים משמעותית יותר מעצמאיים, בקרוב לעשרים אחוזים.

פערים בין דוריים והבדלי גישות

משבר הקורונה פגע בהכנסות של עובדים רבים, בין אם מדובר בשכירים או בעצמאיים, אולם עיקר הפגיעה חלה בשכבות החלשות. כך לדוגמא, שכירים בעלי השכלה נמוכה ששכרם היה נמוך מהממוצע עוד בטרם הקורונה, נפגעו משמעותית בשכרם במהלך חודשי המגיפה לעומת שכירים בעלי השכלה אקדמית. כאשר פערים אלו הולכים ומתרחבים ככל שהמגיפה נמשכת.

“הפרדוקס הכי עצוב הוא שבמשברים לרוב מפטרים דווקא עובדים מהשכבות החלשות. אז אמנם  בזמן הקורונה ראינו לא מעט מפוטרים שהחליטו לאזור אומץ ולפתוח עסק משלהם, אך אנשים רבים מתקשים לבצע את המהלך הזה, בייחוד כשמדובר באוכלוסיות חלשות ודלות אמצעים“, מדגישה מלי ביצור פרנס.

“הרי מדובר במהלך שמצריך לא מעט אמצעים והוצאות ואותם עובדים מוחלשים לא יכולים להרשות לעצמם לקחת את הסיכון הזה, בשעה שאין גוף רשמי שמלווה אותם ותומך בהם”.

“להיות עצמאי זה לא רק סטייט אוף מיינד, זה תהליך שמצריך לא מעט סדר וארגון ודבקות במטרה, בין אם מדובר ביכולת ניהול עצמי גבוהה, התמודדות מול הרשויות, התעסקות בלתי פוסקת בבירוקרטיה או שיווק עצמי. יש כאן שילוב של יכולות עבודה גבוהות, ידע, כשרון ועצמאות מחשבתית“.

וכאן למעשה טמון הפרדוקס בין השאיפות והמטרות של בני הדור הצעיר, לגישה שהם נוקטים בפועל. הרי מצד אחד אותם צעירים שואפים לגמישות, מרחב ועבודה עצמאית. אך מאידך, הם מצפים לעבוד כמה שפחות ומתקשים להתחייב לאורך זמן.

זאת בשעה שהקמה של עסק עצמאי מצריכה לא מעט אורך רוח, מיקוד ומחויבות של ממש לתהליך. תכונות המזוהות בעיקר עם הדור המבוגר יותר.

אך בשעה שאותם צעירים שוגים בפנטזיות על האקזיט הבא, הרי שעובדים רבים המשתייכים לדור המבוגר נוטים להיות ספקנים יותר בנוגע ליכולות שלהם. אף על פי שחלקם מצוידים בידע ובתכונות חשובות שעשויות לסייע להם להצליח בעולם העצמאות, בין אם מדובר בניסיון חיים, דבקות במטרה או ידע רב שהם צברו לאורך השנים.

טלי גדיש, (64) מפתח תקווה, עצמאית המשמשת כיום מדריכת סמארטפון עבור בני הגיל השלישי, מהווה דוגמא מעניינת ומרעננת לשילוב בין הרצינות, המיקוד והמחויבות של הדור המבוגר יותר, לרוח הצעירה והיזמית המאפיינת לא מעט צעירים שאפתניים, בני דור ה-y וה-Z.

“מעולם לא חשבתי שאהיה עצמאית, אבל לקורונה היו תוכניות משלה“, מספרת טלי. “במשך 40 שנה עסקתי בתחום הפרסום בעיתונות המקומית, אך כבר בתחילת הגל הראשון של הקורונה קיבלתי הודעת פיטורין”.

“הכל קרה כל כך מהר וזה היה מאוד מפתיע ומעליב בו זמנית. בכל זאת, צברתי וותק באותו מקום ולא היו לי תכניות אחרות. בתחילה כמובן ניסיתי למצוא עבודה בתור שכירה, אך כמו רבים וטובים בגילי, זה היה מאוד קשה”.

“מכיוון שלא יכולתי להרשות לעצמי לשבת בחיבוק ידיים ולחכות לסיוע, הבנתי שאני חייבת לפעול כמה שיותר מהר. ואז נתקלתי במקרה במודעה בפייסבוק מטעם חברה בשם- ‘ותיקים למען ותיקים’, שמחפשת מבוגרים עם אוריינטציה טכנולוגית שילמדו אזרחים וותיקים מיומנויות שימוש בסמארטפון“.

“מאז ומתמיד הייתי טכנולוגית מאוד ושלטתי בפונקציות השונות בטלפון ובמחשב. מה גם שבזמנו קיבלתי מהעבודה מכשיר טלפון נוסף, כך שהתנסיתי גם בשימוש בסמארטפון וגם באנדרואיד. מעבר לכך, בשנים האחרונות לימדתי את אמי בת ה-84 להשתמש בפיצ’רים השונים בטלפון וכיום היא מומחית לא פחות ממני ומבצעת באופן קבוע קניות דרך אתרים שונים“.

טלי לא היססה ונרשמה לקורס ותוך כדי כבר החלה לגבש תכנית לימודים משלה וחברה לגורמים שונים בעיריית פתח תקווה על מנת לקדם את היוזמה בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי בעיר. “בניגוד לצעירים או לאחרים שיכולים להיעזר בהורים, לי אין ברירה אלא לכלכל את עצמי לבד“, היא מספרת.

“לכן, אני לא יכולה להרשות לעצמי להתפזר יותר מדי וחייבת לשמור על מיקוד. מהרגע שהתחלתי את הקורס לא נחתי לרגע. ברגע שהחלטתי שזה הכיוון שלי, השקעתי את כל המאמצים על מנת לקדם את העניין- פתחתי דף בפייסבוק, השקעתי בשיווק דיגיטלי, צילמתי סרטונים, חברתי לגורמים שונים, יצרתי קשר עם מנהלי מתנ”סים. אפילו קיבלתי פרס מראש עיריית פתח תקווה על פעילותי“.

המקרה של טלי הוא דוגמא יפה של יזמות ותעוזה בקרב עובדים ותיקים שנאלצו להמציא את עצמם מחדש, באופן עצמאי לחלוטין, ללא כל עזרה מהמדינה. אך בפועל, נראה שקיים פער משמעותי באופן בו הצעירים והמבוגרים תופסים את עולם העצמאות.

בעוד שעבור מבוגרים רבים עצמאות כרוכה בסיכון כלכלי ובשימוש במנגנונים טכנולוגיים רבים, צעירים רבים מתמקדים פעמים רבות בפן הרעיוני ובתוצר הסופי המיוחל, מבלי להביא בחשבון את המהמורות והמכשולים הצפויים בדרך.

“יש כאן שילוב של תפיסות הפוכות. מבוגרים רבים נוטים לפחד מעצמאות, מכיוון שלפי התפיסה שלהם מדובר במשהו גדול ומסובך שמצריך שימוש בטכנולוגיות מורכבות. בשעה שניתן גם להקים עסקים קטנים ומצליחים. הרי לא כל עסק דורש מאתנו להיות ביל גייטס“ מבהירה מלי ביצור פרנס.

“מצד שני, לצעירים אמנם יש רעיונות נפלאים ומגוונים, אבל לעתים קשה לחבר אותם לקרקע המציאות ולהמחיש בפניהם את התהליך המורכב הכרוך בכך”.

“על פניו, למבוגרים יותר מעל גיל 50,60 יש יותר תנאים להצליח בהקמת עסק- יש להם ניסיון וחוכמת חיים, רובם מתגוררים לבד ללא ילדים ולא עסוקים בהקמת משפחה. כמו כן, הם סבלניים וממוקדים יותר. אבל הסטייט אוף מיינד שלהם אחר“.

“לעומת זאת, צעירים רבים מתאפיינים בחשיבה יצירתית מצוינת ובמוטיבציה גבוהה, אבל הם לא מספיק חרוצים ומתמידים כמו העובדים הוותיקים יותר. וזה מצחיק, כי מצד אחד הם רוצים להיות עצמאים ולהצליח ומצד שני הם טוענים לגמישות ורוצים לעבוד מעט”.

“אך עסק מצליח מחייב עבודה והשקעה רבה לאורך זמן. כך שבסופו של דבר יש כאן שילוב מאוד מעניין בין קצוות שונים- המחויבות והמסירות של המבוגרים, לצד הרעיונות והתעוזה של הצעירים. כל דור משלים את השני“.

במקרה של טלי גדיש, הפחד כבר לא משחק תפקיד. אמנם היא מעולם לא חשבה שתהפוך לסוג של מורה בשנות השישים לחייה, לאחר שנים של יציבות תעסוקתית במשרדי פרסום. אך מבחינתה, מדובר בשליחות מאוד חשובה. בייחוד בתקופה האחרונה, כאשר קשישים רבים נאלצו להישאר בביתם ולא יכלו לתקשר עם סביבתם הקרובה.

“בעקבות המצב שנוצר, קשישים רבים נותרו מבודדים ומנותקים. הקורס הזה מסייע להם לתפעל פונקציות שונות בטלפון בפשטות, לבצע יותר פעולות באופן עצמאי מבלי להיות תלויים באחרים, כמו גם לתקשר יותר בקלות עם הסביבה”, מסבירה טלי.

“הקורס בנוי באופן ממוקד ומותאם ספציפית לצרכים של התלמידים, כך שמערכי השיעור נבנים באופן מותאם תוך התייחסות לשאלות ספציפיות ולנושאים שעולים במהלך השיעור”.

“אמנם בעיתון התפרנסתי בכבוד, אך מעולם לא חשתי סיפוק כל כך גדול ממה שאני עושה, כפי שאני חשה עכשיו. כל התהליך הזה לימד אותי שלעתים אין ברירה אלא להעז. לא לפחד”.

“זה גם אחד הדברים הראשונים שאני מלמדת את התלמידים שלי- לא לפחד מהנייד, הרי מה כבר יכול לקרות? גם אם עושים טעות, תמיד אפשר לחזור אחורה לדף הבית”.

סטארט אפ ניישן בפיחות

אמנם ישראל נחשבת בקרב מדינות רבות לסטארט אפ ניישן ונודעת בזכות המיזמים המתקדמים והאקזיטים המופלאים של טובי בניה. אך בפועל, כמות העסקים העצמאים בישראל נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD.

“מדינה כמו יוון לדוגמא, נחשבת למדינה מתקדמת במידה סבירה, הרבה פחות מישראל. עם זאת, כמות העצמאים שם כפולה מזו שבישראל, גם בקרב נשים וגם בקרב גברים”, מוסיפה מלי ביצור פרנס.

“על מנת שמדינה תיחשב מוצלחת מבחינת כלכלה ותעשייה, צריכים להתקיים מספר מדדים ספציפיים, כאשר אחד מהם הוא נושא העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים”.

“לכן, מבחינה זו אנחנו מחויבים לשינוי, על מנת להגדיל כמה שיותר את כמות העצמאיים ולהפחית את העול על קופת המדינה“. מוסיפה מלי ומתייחסת לצורך בעידוד ובתמיכה מצד המדינה למען בעלי עסקים קטנים ובינוניים.

 “עסקים עצמאיים הם העתיד של מדינת ישראל וחשוב לעודד ולטפח אותם. ובסופו של דבר, למדינה לא תהיה ברירה אלא למשוך כמה שיותר עסקים לטובתה האישית”.

“הבעיה היא שעד כה לא קיים גוף מסוים שהעצמאים יכולים להתאגד תחתיו. אמנם מעוף עושים עבודה מצוינת ומסייעים לעסקים שונים בהקמה, אבל יש צורך באיגוד רחב יותר שילווה עסקים משלב מוקדם. גוף שידחוף אנשים לעצמאות, יעודד אותם ויספק להם את מלוא הכלים על מנת להצליח. הרי בכל זאת מדובר באוכלוסייה של קרוב ל-500 אלף איש”.

“הבעיה נובעת מכך שמתייחסים לעצמאיים כאל שיטת העסקה במקום להבין שמדובר במגזר שלם בפני עצמו. כך שיש צורך באיגוד ספציפי שישרטט תכנית מובנית עבור עסקים עצמאיים, כולל- צרכים, פילוח, אפיון, חלוקה לנשים וגברים וכו’, במטרה להציב יעדים ברורים יותר”.

‘עצמאות כפויה’ ומגמות עתידיות

לצד מעמדם העגום של עסקים עצמאים בישראל, גם מצב התעסוקה בקרב השכירים לא נראה מעודד במיוחד. זאת בשעה שבמשרד האוצר קיוו כי ההחלטה להפסיק את דמי האבטלה עבור מובטלים מתחת לגילאי 45 בחודש יולי השנה תביא להפחתה משמעותית באחוזי האבטלה.

אך נכון לסוף חודש אוגוסט מספר המובטלים עומד על כ- 330 אלף, לצד כ- 130 אלף משרות הממתינות לאיוש, על פי נתוני הלמ”ס. כך שמדובר בעלייה קלה במספר המובטלים לעומת חודש יולי.

אז מה יעלה בגורלם של אותם מובטלים? כרגע לא ידוע. עם זאת, נראה כי שכירים רבים לא ממהרים להתמסר לכל הצעת עבודה שנקרית בדרכם, אף על פי שחלקם נותרו ללא הכנסה.

ההערכות הן כי חלקם יפנו בסופו של דבר למודל העסקה עצמאי, בין אם מחוסר ברירה או מתוך שאיפה להקים עסק עצמאי משמעותי משלהם.

“כרגע קיים פרדוקס גדול בשוק התעסוקה הישראלי. מצד אחד ישנם הרבה מחפשי עבודה, מצד שני מעסיקים מחפשים עובדים בשיניים ולא מצליחים לאייש משרות פנויות”, מלי ביצור פרנס. “מצב זה גורם למעסיקים רבים לפנות לשירותי השמה ואלו בתגובה מפנים אליהם עובדים במיקור חוץ לתקופה זמנית או ארוכה“.

“אם בעבר מיקור חוץ היה נהוג יותר במשרות כמו ניקיון ותחזוקה, הרי שכיום מדובר גם בתפקידים גדולים ומשמעותיים. אין ספק שמדובר במגמה מתפתחת שתפתח יותר ויותר אנשים לעבר עולם העצמאות”, מוסיפה מלי.

“מגמה נוספת בקרב עצמאיים קשורה לעולמות הרובוטיקה, הדאטה והשליטה מרחוק ונובעת מתוך ההבנה שנוצרה בזמן הקורונה לגבי הצורך החיוני בשירותים הללו. בייחוד בעתות משבר“.

ואכן, מדובר בתחומים שהתחזקו מאוד בזמן הקורונה, גם בקרב עצמאיים וגם בקרב שכירים. כך שכיום ניתן למצוא יותר ויותר אנשים שמפתחים באופן עצמאי כלים בעולמות האנליטיקה והנתונים.

מעבר לכך, חלה התחזקות משמעותית בעולם ההייטק, בעיקר בכל הקשור לפיתוח של צ’יפים ואביזרים אלקטרוניים שונים המיועדים לשליטה מרחוק.

מגמה נוספת שהתחזקה בתקופת הקורונה קשורה בפיתוח של כלים ומערכות המשמשים לצורך קיצור או חיזוי של  שרשרת האספקה במגוון תחומים ובעיקר בכל הקשור לשילוח של מזון. כך לדוגמא, חברות מזון רבות שלא היו מצוידות במערכות מידע לפני הקורונה, למדו את הנושא לעומק ופיתחו מערכות שילוח מקצועיות ומתקדמות.

“בסופו של דבר, אני מאמינה שהמצב הנתון בעולם התעסוקה, הקדמה הטכנולוגית וההעדפה של עובדים רבים להמשיך ולעבוד מהבית, יקחו אותנו לעבר עולם תעסוקה עצמאי שילך ויפרח בשנים הקרובות”, מסכמת מלי ביצור פרנס.

“אין מנוס אחר לטעמי. לכן, חייבים להשקיע כמה שיותר בבני דור העתיד ולהקנות להם מיומנויות נוספות שיאפשרו להם להתנהל בבטחה בעולם העצמאיים ולהזניק את ישראל לעבר שיאים חדשים“.