כשם שאנו מברכים על השינויים הרבים והטובים שהטכנולוגיה הביאה לחיינו, כך אנו נהנים להטיח בה לא מעט האשמות, בעיקר בכל הקשור לאופן בו היא משפיעה על צורת הביטוי והתקשורת שלנו.
תרבות המסכים של ימינו הפכה את המילה פרונטלי למצרך נדיר, כך שרוב התקשורת היום יומית שלנו מתבצעת למעשה דרך מסך כלשהו.
ובשעה ששיחות טלפון ארוכות ומפורטות פינו את מקומן לטובת הודעות ווטסאפ עמוסות קיצורים מילוליים ואימוג’יז מופתעים, הרי שדווקא הכתיבה נעשתה יותר ויותר נוכחת בחיינו.
את הקרדיט לכך אולי ניתן לזקוף לזכות צוקרברג וחבריו שאפשרו לנו להביע את עצמנו באופן פומבי וחופשי ללא מסננים בבמה החשופה של פייסבוק ויתר מרעיו.
עם זאת, רבים טוענים שלא בהכרח מדובר בהשפעה חיובית ואף על פי שרובנו מבלים שעות רבות בהקלדה של טקסטים כאלה ואחרים, נראה כי הכתיבה איבדה באופן מסוים מיראת הכבוד והרשמיות שיוחסו לה בעבר, בעיקר כשמדובר באפליקציות ובמדיה החברתית.
כשהעיפרון פינה את מקומו לטובת המחשב
הטכנולוגיה השפיעה רבות על האופן בו אנו כותבים ומתקשרים במדיות השונות. כמו כן, תרבות הדיגיטל יצרה מעין שפת כתיבה חדשה מדוברת ומונגשת יותר, לטוב ולרע.
אך לפני שנדון באופן בו הטכנולוגיה השפיעה על יכולת הכתיבה שלנו על כל המשתמע מכך, רצוי ללכת שלב אחד אחורה ולהתמקד לרגע בהיבט הטכני של העניין. הרי מעבר לשינוי הסגנוני, בראש ובראשונה מדובר בשינוי פיזי מורגש.
אם בעבר הרחוק הכתיבה הייתה כרוכה בפעולה פיזית של ממש באמצעות שימוש בעפרון או עט, ככל שנקפו השנים הפעולה הזאת הפכה נדירה יותר ויותר, כאשר את העופרת ואת הדיו החליפו המקלדת, וורד ותוכנות עריכה שונות.
אמנם רובנו לא מרבים לחשוב על ההשפעות השונות של כך, אך מסתבר שהמעבר מכתיבה ידנית להקלדה לא רק פגם ביכולת המוטורית שלנו, אלא השפיע בנוסף על היכולת הקוגניטיבית שלנו ועל הדרך בה אנו מעבדים את המידע הכתוב.
בעוד שהקלדה נחשבת לפעולה פסיבית למדי, הרי שכתיבה ידנית משלבת בין פעילות מוטורית לחשיבה, כך שהשילוב של שתי פעולות אלו גורם להפעלה של אזורים רבים יותר במח שלא בהכרח פעילים בזמן שאנחנו מקלידים במחשב. מעבר לכך, כתיבה ידנית מסייעת לנו לשמר יותר ויותר פרטים בזיכרון.
זאת הסיבה שגם בימינו תלמידים וסטודנטים רבים מעדיפים להתמקד בכתיבה ידנית בזמן למידה למבחן, בטענה שהחומר מתקבע טוב יותר בזיכרון בזמן הכתיבה. ואכן, פעולת הכתיבה עשויה לעורר אזורים מסוימים במח שאחראים על זיכרון צילומי.
מכיוון שכתיבה ידנית היא איטית יותר לעומת הקלדה במחשב, הרי שבמהלך הכתיבה המח נאלץ לסנן יותר מידע, לבצע אבחנה בין עיקר לתפל וללקט את פרטי המידע הרלוונטיים ביותר.
בשעה שכתיבה במקלדת מאפשרת לנו לכתוב פחות או יותר מילה במילה, הרי שכתיבה ידנית מאלצת אותנו להשקיע יותר בניסוח המידע ובתחביר ולייצר טקסט עצמאי ומובנה יותר.
מה גם שהקצב האיטי יותר של הכתיבה מאפשר לנו להתעמק יותר בחומר, לייצר אסוציאציות שונות ולתקוף את הנאמר מנקודות מבט שונות.
היתרונות של כתיבה ידנית לתכנון משימות יומיות
אמנם כיום קיימות אפליקציות רבות שיכולות לשמש אותנו לצורך ניהול משימות יום יומיות. אך למרות הנוחות הכרוכה בכך, אנשים רבים עדיין מעדיפים לנהל יומן משימות יומי באמצעות אותם כלים בסיסיים המשמשים אותנו משכבר הימים- דף ועט.
בניגוד ללוח משימות דיגיטלי שעמוס לרוב בפיצ’רים רבים שעלולים לגרום לבלבול רב , מערכת ידנית מאפשרת לנו לייצר יותר מיקוד במשימות הרלוונטיות לנו ביום מסוים ולעקוב טוב יותר אחר המשימות השונות.
מעבר לכך, השימוש באפליקציות דיגיטליות כרוך לעתים בלא מעט הסחות דעת כמו- התראות, הודעות קופצות ועוד אלמנטים שונים שמסיחים את דעתנו וגורמים לנו לבזבז זמן רב. זאת בשעה שכתיבה ידנית מאפשרת לנו להתמקד טוב יותר במשימה ולשמור על ריכוז רב יותר לאורך זמן.
כתיבה בעידן הדיגיטלי- אין רף כניסה
כאמור, בימינו, כשקיימות כל כך הרבה מדיות חברתיות, גם הכתיבה הפכה לפעולה פשוטה ומונגשת יותר.
הרי מעבר לכתיבת הודעות בווטסאפ ובאפליקציות נוספות על בסיס יום יומי, המדיה החברתית והרשת באופן כללי, איפשרו לכולנו לאחוז בעט וירטואלי ולמלא את המרחב הפייסבוקי והאינסטגרמי באין ספור מילים והגיגים.
מצד אחד רבים רואים בכך ברכה ואפשרות לתרגל צורות שונות של כתיבה באופן יום יומי. שכן, בעבר התואר כותב, עיתונאי או סופר היה שמור למתי מעט ואילו כיום כמעט כל אדם שמחזיק במקלדת ובנייד יכול להגדיר את עצמו כסוג של כותב או יוצר תוכן, גם אם התכנים שהוא מייצר מסתכמים בסדרת אימוג’ים מופתעים ובסרטונים ויראליים המועברים מאחד לשני ברשת.
עם זאת, כותבים מקצועיים רבים רואים בכך זילות של תחום הכתיבה, בייחוד כשמדובר בתכנים מקצועיים אינפורמטיביים.
הרי אם בעבר היה צורך לעבור בקרה וסינון על מנת לפרסם תכנים או להוציא ספר לאור, הרי שכיום, בעידן האינסטנט הדיגיטלי המקדש את תרבות הכאן ועכשיו, המחסומים כבר מזמן הוסרו ולכל אחד ואחת מאתנו ניתנת במה אישית לפרסום עצמי, אם רק נרצה בכך.
ואכן, לא מעט ‘סופרים’ צעירים החלו את דרכם בכתיבת הגיגים ופוסטים בפייסבוק שהתגבשו עם הזמן לכדי יצירה אחת שלמה.
אמנם בחלק מהמקרים אכן מדובר בכותבים מוכשרים בעלי חוש ספרותי מפותח, אולם לעתים נדמה כי הכתיבה בימינו איבדה במקצת מהזוהר וההילה שיוחסו לה בעבר ומשמשת כיום בעיקר בתור כלי לצורך פורקן אישי ותו לו. זאת מבלי לקחת בחשבון שכתיבה, בין אם מדובר בכתיבה יצירתית או בכתיבת תוכן, היא תוצר של מחקר, ארגון ומחשבה מעמיקה.
כמו כן, בל נשכח את תרבות האפליקציות התקשורתיות שמעודדות כתיבה קצרה ורזה תוך שימוש בקיצורים רבים, אימוג’ים וסימנים ויזואליים אחרים.
מה גם שכיום פרסום דיגיטלי מייחס יותר ויותר חשיבות לויז’ואל על פני יצירת טקסטים מעמיקים ומפורטים מתוך רצון מובן להקל על הלקוח הפוטנציאלי ולהנגיש עבורו את המידע באופן קריאטיבי ומופשט יותר, מבלי לאלץ אותו להתמודד עם המורכבות הקוגניטיבית הכרוכה בפענוח טקסטים ארוכים ומורכבים.
אמנם מדובר במהלך יעיל למדי ברוב המקרים, עם זאת, גישה זו מעודדת פסיביות מחשבתית מסוימת ומונעת מאתנו לייצר קו חשיבה אקטיבי ויצירתי יותר.
כתיבה בעידן הטכנולוגי- יתרונות, חסרונות והתחבטויות
כאמור, הדעות לגבי השפעת הטכנולוגיה על הכתיבה בימינו מאוד חלוקות. מצד אחד הטכנולוגיה מטבעה מעודדת חדשנות בכל היבטי החיים שלנו, גם כאשר מדובר בכתיבה.
שכן בסופו של דבר, כתיבה, ובייחוד אם מדובר בכתיבה יצירתית, מושפעת גם היא מהשינויים שחלים מסביבנו.
עם זאת, כפי שחדשנות מעודדת קיצורי דרך, כך היא עלולה פעמים רבות לגרום לנו להתנהל באופן אוטומטי מבלי להתעמק ולבחון מהצד את הפעולות השונות בהן אנו נוקטים ביום יום.
כך שבסופו של יום, מדובר בסוגיה די מורכבת המכילה יתרונות רבים לצד לא מעט חסרונות ותהיות.
שימוש באינטרנט לצד אובדן חוויית החיפוש הפרונטלית
אין ספק שהטכנולוגיה הקלה מאוד על סופרים וכותבים רבים להגיע למקורות מידע באופן נגיש ופשוט בלחיצת כפתור, ללא צורך להגיע פיזית לארכיונים ולאתרים היסטוריים בעולם על מנת ללקט מידע כלשהו.
כמו כן, האפליקציות השונות מאפשרות לנו ליצור קשר מהיר ומידי עם אנשים או גורמים שונים שיכולים לסייע לנו לקבל מידע רלוונטי.
עם זאת, קולות רבים טוענים שהקלות הרבה בה ניתן להגיע למידע בימינו פוגעת באיזשהו אופן בתהליך עיבוד המידע, שכן החוויה הווירטואלית אינה מהווה תחליף לחוויית החיפוש הפרונטלית הגשמית הכרוכה בהתרוצצות בין אתרים, ספריות וארכיונים שונים ומשונים.
כמו כן, הקלות שבה ניתן למצוא כיום מידע לא בהכרח מעידה על האיכות שלו, שכן ‘חוכמת ההמונים’ טומנת בחובה לא מעט מידע שגוי ולא מהימן.
חסכון בזמן לצד מחסור בתשומת לב
אין ספק שהקלדה ושימוש בתוכנות עריכה והגהה מסוימות עשויים לחסוך לנו זמן רב בתהליך הכתיבה.
עם זאת, בניגוד לכתיבה ידנית, המצריכה לרוב פעולת עריכה מעמיקה ומדוקדקת יותר, אותן תוכנות עריכה ותיקון אוטומטיות ממוחשבות מונעות מאתנו פעמים רבות להתוודע לשגיאות השונות ולהפעיל יותר שיקול דעת ותשומת לב בעת כתיבת הטקסט.
עם זאת, סופרים וכותבים רבים מעידים כי עצם היכולת לשמור את הכתוב על גבי מסך המחשב מקלה מאוד בכל הקשור לארגון ועריכת התוכן.
כך שהרבה יותר קל לשנות את המבנה של הטקסט, להחליף ולשנות פסקאות, מאחר שהתצורה של התוכן נפרשת לעיני הכותב באופן מלא ורחב. דבר שעשוי להשפיע באופן משמעותי על התצורה הסופית של הטקסט.
יצירתיות גדולה לצד תלות באינטרנט ובכלים דיגיטליים שונים
מצד אחד האינטרנט מאפשר לנו להיחשף למקורות מידע רבים, מה שעשוי פעמים רבות לפתוח צוהר לרעיונות חדשים ומפתיעים. שכן, לעתים חיפוש מידע לגבי נושא מסוים עשוי להוביל אותנו לכיוונים חדשים באמצעות שימוש בהקשרים שונים.
עם זאת, הנגישות הטכנולוגית, כמו גם הכלים האינטרנטיים והפלטפורמות השונות, הופכים כותבים רבים לשבויים בידי הטכנולוגיה.
רבים מאתנו נותנים אמון מלא במידע המצוי ברשת ובדרכי הפעולה של התוכנות והפלטפורמות השונות ומתקשים פעמים רבות לבצע פעולות מסוימות באופן עצמאי, בין אם מדובר בעריכה עצמאית של טקסטים או בחיפוש מעמיק יותר של חומרים וביצוע הצלבת נתונים.
קלות הפצה לצד קלות החומר
הטכנולוגיה השפיעה לא מעט על האופן בו אנו מפיצים חומרים כתובים ברחבי הרשת ולא רק. כיום, בניגוד לעבר, המגירה כבר לא מהווה מקום מפלט עבור כותבים חובבים וכולם יכולים לפרוש את משנתם הטקסטואלית בכל חלקה וירטואלית פנויה.
גישה זו הביאה לטרנספורמציה בשוק הוצאות הספרים, כך שכיום כותבים רבים יכולים להיעזר בשירותיהן של הוצאות פרטיות על מנת להוציא את ספרם לאור, מבלי לעבור בהכרח סינון מוקפד.
אז אמנם יש שיגידו שמדובר במהלך מבורך שמעודד תחרות וצמיחה חדשנית בתעשיית הספרים המקומית והעולמית גם יחד.
עם זאת, אנשים רבים ובהם סופרים מכובדים טוענים לזילות מסוימת, שכן כיום, במקרים מסוימים, חשיפה ספרותית מתבססת לרוב על הבנה שיווקית מפותחת והתאמה למדיה הדיגיטלית, מבלי לייחס חשיבות מספקת לכשרון הספרותי של הכותב.
היכולת לייצר אינטראקציה עם הקוראים בזמן אמת
אם בעבר, טרם עידן הרשת, התקשורת של הסופר עם הקהל הייתה מעטה עד לא קיימת והסתכמה בעיקר באירועים כמו שבוע הספר ומפגשי כותבים קוראים, הרי שכיום מעמדו של הקורא שודרג פלאים ויש באפשרותו לייצר אינטראקציה עם הכותב בזמן אמת באמצעות המדיות החברתיות או באמצעות פלטפורמות אחרות ולכתוב פידבק מידי בגובה העיניים.
אז אמנם בחלק מהמקרים מדובר בטוקבקים גסים וחסרי משמעות, אך פעמים רבות המפגש הווירטואלי בין הקורא לכתוב עשוי לייצר שיח חדש ומפתיע ולאמת את הכותב עם צדדים שונים בכתיבתו ואף לשאוב מכך רעיונות חדשים.
אימוץ סגנון כתיבה רזה לצד הכרה במשלבי כתיבה שונים
השיח הרזה מבוסס האימוג’ים והקיצורים שמתנהל באפליקציות השונות וברשתות החברתיות, מעורר לא מעט דאגה בקרב הורים ואנשי חינוך רבים, שמא אותה שפת כתיבה מדוברת תשפיע באופן גורף על יכולת התקשורת והכתיבה של הילדים.
אך בעוד שהורים ומורים רבים אכן טוענים שיכולת הביטוי של ילדים מסוימים נפגעת כתוצאה מכך, הרי שמנגד יש הטוענים כי ברגע האמת תלמידים רבים מסוגלים להבחין בין סוגי משלבים שונים ולסגל לעצמם בעת הצורך סגנון כתיבה רשמי וגבוה יותר, כפי שמוכח במחקר שהוביל ד”ר מישל דרויין. כך שבסופו של דבר, החשיפה לרמת כתיבה נמוכה ותמציתית לא בהכרח פוגעת ברמה האוריינית של התלמידים.
לסיכום
הטכנולוגיה משפיעה לא מעט על אופן הכתיבה בימינו, החל מהדרך בה אנו מבצעים את פעולת הכתיבה ועד האופן בו אנו כותבים ומשחררים את הטקסטים שלנו לאוויר העולם.
אמנם רבים מאתנו נהנים להתלונן על ההשפעות השליליות של האמצעים הדיגיטליים השונים, אך בעידן בו האמצעים הטכנולוגיים הולכים ומתרבים, נראה שאין לנו בדיוק דרך חזרה, כך שבסופו של דבר רצוי שנלמד להפיק את המיטב מהאפשרויות השונות הקיימות מסביבנו.
גם כשמדובר בכתיבה, רצוי שנאמץ את ההיבטים החיוביים שהטכנולוגיה מעמידה לרשותנו. שהרי בסופו של דבר, גם הכתיבה שלנו מושפעת פעמים רבות מהתהליכים הרבים המתקיימים סביבנו, לרבות אותם חידושים טכנולוגיים בלתי נמנעים.